בש"פ 8796/11 ראובן קרינסקי נ. מדינת ישראל

בפניי ערעור על החלטת כבוד הרשם ג' שני מיום 9.10.2011 בבש"פ 7267/11 בה נדחתה השגתו של המערער על החלטת המזכירות (עו"ד דני בן-טובים) מיום 22.9.2011.

ביום 21.9.2011 הגיש המערער בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 31.7.2011 (ע"פ 24400-04-11, כבוד השופטים ש' ברלינר- ס' נשיאה, י' גריל- ס' נשיאה וב' בר-זיו ) במסגרתו נדחה ערעורו על החלטת בית משפט השלום בחיפה (ע"פ 2138/07, כבוד השופט ע' קוטון) מיום 28.2.2011, אשר דחתה את בקשתו לפיצויי בסכום של 100,000 ש"ח לפי סעיפים 80 ו- 81 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

כאמור, ביום 21.9.2011 הגיש המערער בקשת רשות ערעור לבית משפט זה. מאישור המסירה של פסק דין המחוזי, עליו חתום המערער, עולה כי הוא נמסר לידיו ביום 2.8.2011. בקשת רשות הערעור לא הוגשה במסגרת הזמנים הקבועה בחוק, וללא בקשה להארכת מועד. לכן, ביום 22.9.2011 דחתה המזכירות (עו"ד דני בן טובים) את הבקשה לרישום ההליך.

בתגובה לכך, שלח המערער מכתב המיועד לעו"ד דני בן טובים, בו הלין על אי קבלת ההליך לרישום. מכתב זה הועבר לכבוד הרשם ג' שני אשר ראה בו, על אף שהוא לא הוכתר ככזה, כהשגה על החלטת מזכירות.

ביום 9.10.2011 דחה כבוד הרשם את ההשגה, וקבע כי לא עולה ממנה כל עילה משפטית להתערבותו.

מכאן הערעור שבפניי, במסגרתו נראה כי המערער טוען כי המזכירות והרשם שגו במניין הימים, ולכן היה עליהם לקבל את בקשתו לרישום ההליך.

דין הערעור להדחות. בקשת רשות הערעור לא הוגשה תוך מסגרת הזמנים הקבועה בחוק סדר דין פלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982. על אף זאת, המערער לא הגיש בקשה להארכת מועד. אומנם, ככלל בהליכים פליליים יש מקום לדרוש תנאים מקילים יותר בנוגע לקיומם של התנאים המצדיקים הארכת מועדים (ראו: בש"פ

8498/11 קניון שפרעם בע"מ נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 23.11.2011). אולם, המערער לא העלה כל טענה עניינית המצדיקה את קבלת ההליך לרישום בעת הזאת. זאת ועוד, ההליך אותו מבקש המערער להגיש הינו בקשת רשות ערעור, אשר כידוע ניתנת במשורה, נוכח זאת ולאחר עיון בבקשת רשות הערעור, נראה כי אף סיכוייו הלכאוריים של ההליך הינם נמוכים מאוד.

לא אוכל שלא להוסיף כי ישנו טעם נפגם רב למקרא הערעור, ומכתביו השונים של המערער, בשל השפה הבוטה והמשתלחת בה הוא נוקט. טוב היה עושה לו היה נמנע מכך.

סוף דבר , הערעור נדחה.