פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
8801/18
לפני:
כבוד השופט ע' גרוסקופף
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
אילן זמיר
ערר לפי סעיף 53
לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 על החלטות בית
המשפט המחוזי בירושלים מיום 28.11.2018 ומיום 5.12.2018 בעמ"י 64856-11-18
שניתנו על ידי כבוד השופטת חוי טוקר והשופטת ענת זינגר
תאריך הישיבה:
י"א בטבת תשע"ט
(19.12.18)
בשם המבקשת:
עו"ד איתמר גלבפיש
בשם
המשיב:
עו"ד אלעד
פלג; עו"ד חופן שטרייכר;
עו"ד
אלעד זמיר
החלטה
1.
לאור הערות בית משפט, לפיהן בשלב הדיוני בו אנו מצויים די לכאורה בעמדת משרד הבריאות על מנת להצדיק הוצאת צו על פי סעיף 48(10) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: "חוק סדר הדין הפלילי" ), האוסר על המשיב לעסוק באבחון ובהסרה של נגעי עור שומות ונקודות חן, הודיעו באי כוח המשיב כי הם מקבלים את הצעת בית משפט להסכים למתן צו כאמור, מבלי שיהיה בכך הסכמה מצדם שביצוע הפעולות האמורות מהווה טיפול רפואי.
2.
לפיכך, בקשת רשות הערר מתקבלת וכך גם הערר במובן זה שניתן בזאת צו על פי סעיף 48(10) לחוק סדר הדין הפלילי, האוסר על המשיב לאבחן ולהסיר נגעי עור שומות ונקודות חן למשך 180 יום ממועד מתן החלטה זו.
3.
רשמתי לפניי כי המשיב נתן הסכמתו לתנאים שהוצגו על ידי משרד הבריאות לביטול צווי הסגירה שהוצאו נגד המרפאות בבני ברק ובירושלים, ולאפשר בהם שימוש לצרכים שאינם רפואיים. ב"כ המדינה הודיע כי אין באפשרותו למסור בשלב זה האם די בכך על מנת לאפשר את ביטול הצווים האמורים, ויש להניח כי החלטה בעניין זה תינתן בהקדם האפשרי.
ניתנה היום, י"א בטבת
התשע"ט (19.12.2018).
ש ו פ ט