בש"פ 8815/02 אבו רקייק ג'אבר נ. מדינת ישראל

העורר נעצר עד תום ההליכים נגדו. הוא נאשם במעשי פזיזות, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, אי ציות לאור אדום, חציית שטח הפרדה וסטייה מנתיב נסיעה. כל העבירות בוצעו במסגרת מסכת האירועים שהחלה כאשר העורר נהג ברכב, עקף כלי רכב אחרים וחצה קו הפרדה לבן. המשטרה החלה דולקת אחריו תוך הפעלת סירנה ואורות מהבהבים, שאז המשיך הוא בנסיעה פרועה ועבר את כל העבירות האחרות, עד שנעצר, נטש את הרכב ומאוחר יותר הסגיר עצמו.

אין ספק שהעבירות הנ"ל אינן "רק" עבירות תעבורה. כטענת הסנגור, אלה עבירות חמורות המסכנות חיי אדם שאם יורשע בהן – יקבל את העונש ההולם.

בית משפט השלום שחרר את העורר לחלופת מעצר בתנאים. בית המשפט המחוזי החליט שלא לשחררו, מה עוד שהחלופה המוצעת אינה מספקת. שירות המבחן שהגיש לבית המשפט המחוזי תסקיר מצא כי יש בחלופת מעצר בית מתאימה כדי להציב לו גבולות ולהתמודד עם מידת מסוכנותו.

יש להוסיף ולציין שלעורר הרשעה בפריצה לרכב, גניבה מרכב וחבלה במזיד והוא היה נתון במעצר בית 8 חודשים ולא הפר אותו.

לאחר שעיינתי בכל החומר שהוגש לי אני מוצאת כי יש מקום להורות על שחרורו של העורר לחלופת מעצר ובלבד שתמצא חלופה הולמת וראויה, שתשיג את תכלית המעצר.

מאחר והחלופה שהומלצה על ידי שירות המבחן נדחתה על ידי בית משפט המחוזי, יחזור העניין לבית משפט השלום על מנת שיברר אם קיימת חלופה הולמת אחרת ויקבע את תנאיה.