בש"פ 8826/06 ברוך יחזקאל נ. מדינת ישראל

א.ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (השופטת אהד) מיום 23.10.06, בה נדחתה בקשת העורר לצאת ממעצר בית שהוטל עליו ב-30.4.06, לשם עבודה במוסך.

ב.העורר הודה ביום 14.9.06 במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן בו יוחסו לו (יחד עם אחרים) עבירות שוד, גניבה וקשירת קשר. הטיעונים לעונש, לאחר שהוזמן תסקיר, קבועים ל-12.12.06. המדובר בשלושה אישומים, שכולם שוד תיקים מנשים.

ג.העורר הוא בן 21, חייל בשירות סדיר. עברו נקי. בעקבות עיון בתסקירים החליט השופט רוזן (בהחלטה הנזכרת מ-30.4.06) על שחרורו למעצר בית מוחלט. לשלמות התמונה יצוין כי התסקיר תיאר רקע נורמטיבי ביסודו, ובין השאר המליץ על השלמת שירות צבאי תוך פיקוח מעצר ושהות במעצר בית. בקשה לעיון חוזר נדחתה ב-22.6.06 על ידי השופט בן-יוסף. הבקשה דאז היתה ליציאה לשירות הצבאי, והדחיה באה כיוון שלא הוצג הסדר המקובל על צה"ל.

ד.השופטת אהד דחתה בקשה נוספת לעיון חוזר, בהנמקה כי עניין זה מחייב תסקיר שהכנתו תארך כחודש, וגזר הדין עשוי להינתן ב-12.12.06, ולפיכך אין מקום לשינוי. החלטה זו היא נשוא ההליך הנוכחי.

ה.בערר נטענה משאלת העורר לצאת לעבוד לפרנסתו; כיום הוא מצוי בפיקוח הוריו, דבר המקשה עליהם. הוא משתף פעולה עם שירות המבחן. הודגשו העבר הנקי, אי הפרת האמון בעת מעצר הבית, וכן צוין כי נאשם אחר בתיק (מס' 3) שוחרר ליציאה ללא פיקוח בשעות היום; אמנם חלקו של נאשם זה היה מועט יותר, ולגביו מדובר בהסדר הטיעון על עבודות שירות, בעוד בעניין העורר עותרת המדינה למאסר ממש. בא כוח המדינה ציין כי כיום אין חזקת החפות עומדת עוד לעורר, ואין נסיבות המצדיקות הקלה, מה גם שתסקיר לא הוזמן והמועד לגזר הדין מתקרב.

ו.לאחר עיון חוששני שאין בידי להיעתר לבקשה. אין היגיון בשינוי הסדרים במועד שהוא קרוב לסיום התיק. ניתן להבין את רצונו של העורר לצאת לעבודה, כפי שתיאר בא כוחו המלומד, אך אכן נחוץ תסקיר מעצר נוסף, ואין טעם בהזמנתו בשעה שבאותה עת מכינים תסקיר בקשר לעונש. דומה כי בנסיבות אלה, ולאחר ההרשעה, המועד לתכנון קונקרטי של ההמשך מבחינת העורר יהא משייגזר דינו.

ז.לפיכך אין בידי להיעתר לערר.