בש"פ 8833-22 בש"פ 8833-22

לפניי ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט אלי אברבנאל) אשר דחה את המלצת שירות המבחן לאפשר בשלב זה חלונות התאווררות ממעצר בפיקוח אלקטרוני בו נתון העורר.

לאחר ששמעתי את ב"כ הצדדים הגעתי למסקנה כי אין מקום להתערב בהחלטת בית משפט קמא. מעצר בפיקוח אלקטרוני כשמו כן הוא – מעצר המרוצה מחוץ לבית העצורים בפיקוח אמצעים טכנולוגיים. בהתאם, הבהירה הפסיקה כי קביעת חלונות במסגרת מעצר שכזה תתאפשר רק במשורה ובמקרים חריגים. ודוק, במקרה הרגיל התארכות מעצר בפיקוח אלקטרוני צריכה להביא את בית המשפט לשקול האם ניתן להמיר את הפיקוח האלקטרוני בשחרור לחלופת מעצר, וזאת בהינתן מכלול הנתונים הרלוונטי. במקרה בו עסקינן, צדק בית המשפט קמא בקבעו כי טרם בשלה העת לביטול המעצר בפיקוח אלקטרוני, וזאת בהינתן המסוכנות הנשקפת מהעורר, והעובדה שטרם החל בטיפול מתאים. לפיכך, החלטת בית המשפט קמא שלא לאשר חלונות התאווררות בפיקוח האלקטרוני נכונה לגופה, ובוודאי שאינה מצדיקה התערבות של ערכאת הערעור.

יצוין כי שירות המבחן המליץ בתסקיר מיום 12.12.2022, כי בעוד כחודשיים יהיה מקום לבחון את האפשרות להתיר את יציאתו של העורר לעבודה. הקלה זו, מטבע הדברים, תחייב את המרת הפיקוח האלקטרוני בחלופת מעצר, ומן הראוי יהיה לשקול זאת בבוא העת, ובהתאם לנסיבות שייווצרו. עוד אעיר לעניין זה, כי בהינתן משך הזמן בו נתון העורר במעצר (מאחורי סורג ובריח ובפיקוח אלקטרוני), אין הכרח כי תקדם לאישור היציאה לעבודה קביעה של חלונות התאווררות, אלא יש לבחון לגופן את החלופות שיעמדו על הפרק, בשים לב להשלכתן על רמת הסיכון הנשקפת מהעורר.

לאור זאת, הערר נדחה.