בש"פ 8867-22 בש"פ 8867-22

לפני ערר על החלטתו של בית משפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופט איתי ברסלר-גונן) מיום 22.12.2022 לפיה דחה את המלצת שירות המבחן לשחרר את העורר לחלופת מעצר, והורה על מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

העורר נאשם בגידול סם מסוכן מסוג קנביס בכמות מסחרית (748 שתילים במשקל כולל של 163.77 ק"ג) במרתף הצמוד לביתו. העורר, שהינו צעיר בן 21 ללא עבר פלילי, נמצא במעצר מזה כשלושה וחצי חודשים (מיום 11.9.2022). לטענתו, התבקש לגדל את הסמים על ידי גורמים המוכרים לו בשמם לא נקב.

שירות המבחן מצא, במסגרת התסקיר שהוגש בעניינו של העורר, כי חלופת המעצר שהוצעה הינה ראויה ומאיינת מסוכנות, בהינתן נסיבותיו של העורר. בית משפט קמא סבר כי למרות זאת, אין מקום להורות על שחרור לחלופת המעצר, וזאת למרות שהתרשם בעצמו ממערך הפיקוח ומצא אותו נאות. הטעם המרכזי שניתן על ידו היה שלא הוצגו לשיטתו טעמים מיוחדים המצדיקים סטייה מהחזקה לפיה יש לעצור נאשמים בעבירות סמים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם. המשיבה סבורה כי אין להתערב בהחלטה זו, וזאת בשים לב לכמות הסמים שבה מדובר, ולעובדה שחלופת המעצר המוצעת אינה מרחיקה את העורר בצורה מספיקה ממקום ביצוע העבירה.

כידוע, הכלל הוא שהמעצר אינו מקדמה על חשבון העונש, ולא מוכרת לי כל הלכה לפיה כלל זה אינו חל ביחס לעבירות סמים, קלות או חמורות ככל שיהיו. כמו בכל עבירה אחרת, על בית המשפט הבוחן בקשה לשחרור לחלופת מעצר לבחון האם החלופה מאיינת את המסוכנות הנשקפת מהעורר. דהיינו, האם יש בה כדי לתת מענה הולם לאותם סיכונים אשר בעטיים אנו מורים על מעצר מאחורי סורג ובריח. לאמור, סכנה לביצוע עבירות נוספות, חשש משיבוש הליכי משפט או חשש להימלטות מאימת הדין. ודוק, החזקות המוכרות בדין לעניין התקיימות התנאים למעצר עד תום ההליכים, ככל שהן רלוונטיות, נועדו להקל ביישום מבחן כללי זה, ואין הן באות במקומו או עומדות בפני עצמן, כגולם הקם על יוצרו.

בהינתן מושכלות יסוד אלה, אין לי אלא לקבל את הערר, וזאת מהטעם שלא הוצגה כל הצדקה לסטייה מהמלצת תסקיר שירות המבחן, מעבר לאמירתו של בית המשפט קמא לפיה לא מצא נסיבות חריגות במקרה זה, ולעמדת התביעה כי מדובר בעבירות חמורות. ביחס למיקום מעצר הבית, הרי שנושא זה נבחן על ידי שירות המבחן, כאשר לדידי החשש כי ביתה של הדודה – שהיא יועצת חינוכית ועובדת סוציאלית – יהפוך חממה לגידול קנאביס בזמן שהעורר ישהה בו במעצר בית נראה רחוק. מכל מקום, ככל שלמדינה קיים ספק בעניין זה, היא רשאית כמובן לבצע מעת לעת בדיקה במקום מעצר הבית על מנת לשלול אפשרות זו.

לאור האמור, מתקבל הערר במובן זה שהחלטה בדבר מעצר עד תום ההליכים תבוטל, ובמקומה ישהה העורר במעצר עד להתקיימות התנאים שיפורטו להלן, אשר יאפשרו שחרורו לחלופת מעצר:

1.העורר ישהה במעצר בית מלא בבית דודתו, בדרייה אלעמור, ת.ז. 059900878, בכתובת: בית 49 שכונה 42 ביישוב כסייפה.

2.העורר יימצא בפיקוח מתמיד של אחד מהמפקחים המפורטים להלן:

א.גב' בדרייה אלעמור (דודתו של העורר) ת.ז. 059900878.

ב.מר חאלד אבו שארב (דודו של העורר) ת.ז. 056961584.

ג.מר אלעמור דאוד (בן דודו של העורר) ת.ז. 207336629

ד.מר יוסף אבו שארב (אביו של העורר) ת.ז. 059333237.

3.העורר יפקיד סכום של 20,000 ש"ח ב-4 שוברים שונים להבטחת עמידתו בתנאים שהוטלו לשחרור לחלופת מעצר. כן יחתום העורר על התחייבות עצמית בסכום של 50,000 ש"ח לעמידה בתנאים האמורים. כל אחד מהמפקחים יחתום אף הוא על ערבות צד ג' בסכום של 20,000 ש"ח. ההפקדה והחתימות האמורות יבוצעו בבית המשפט המחוזי בבאר שבע.

4.ניתן בזאת צו איסור יציאה מן הארץ נגד העורר. העורר יפקיד את דרכונו במזכירות בית המשפט המחוזי בבאר שבע.

5.ניתן בזאת צו פיקוח מעצרים כנגד העורר למשך שישה חודשים.

6.העורר יתייצב לכל זימון שיומצא לו בקשר להליכים המשפטיים המתנהלים בעניינו.