בש"פ 8868/10 כפיר ששון נ. מדינת ישראל

1.

מונח לפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים, במסגרתה נדחה עררו של העורר נגד החלטת בית המשפט השלום בירושלים (מ"ת 40399-10-10, החלטה מיום 27.10.2010 שניתנה על ידי סגנית הנשיאה, השופטת ר' פרידמן-פלדמן ) לפיה נעצר העורר עד לסיום ההליכים המשפטיים נגדו. כתב האישום מייחס לעורר עבירות של החזקת סכין שלא כדין והפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו. על פי הנטען בכתב האישום,

בחצות הלילה רכב העורר על קטנוע אשר היה נהוג בידי אחר. הקטנוע היה ללא פנס אחורי. שוטרי סיור חשדו באופן נסיעתם ובהתנהגותם של העורר והנהג, ופתחו במרדף אחריהם. בשלב מסוים, נעצר הקטנוע על אי תנועה. השוטרים סימנו לעורר ולנהג לעצור באמצעות מערכת הכריזה ובתנועות יד. בתגובה, החל הקטנוע להאיץ. במהלך הנסיעה, הוציא העורר מתחת לבגדיו פיסת בד אשר הכילה שני סכיני מטבח, בעלי להב באורך 15 ו- 20 סנטימטרים , והטמינה בארגז הקטנוע. בשלב מסוים נעצר הקטנוע, ולאחר שנערך חיפוש על גופו של העורר, נמלט האחרון מהמקום.

מסקנת בית המשפט המחוזי בדבר קיומן של ראיות לכאורה משכנעת. טענתו העיקרית של הסניגור היא כי התוצאה לפיה הנאשם נעצר עד לתום ההליכים בגין עבירת החזקת סכין והפרעה לשוטר אינה סבירה לדעתו. בית המשפט המחוזי התייחס לעניין וציין ש"ברור שבמצב דברים רגיל", אין בקיומן של ראיות לכאורה לעבירת החזקת סכין שלא כדין, מבלי שמתלווה אליהן עבירה הקשורה בשימוש בסכין או באלימות, להקים עילת מעצר של מסוכנות. עם זאת "העורר הינו עבריין מועד, שלחובתו הרשעות קודמות רבות, בין היתר בעבירות אלימות חמורות. פחות משלושה חודשים לאחר ששוחרר מעונש מאסר בפועל של 18 חודשים בין היתר בגין שלוש עבירות של החזקת אגרופן או סכין שלא כדין, ובעוד שתלויה מעל ראשו אימת להט החרב המתהפכת של עונש מאסר מותנה בן שישה חודשים בגין עבירה של החזקת סכין, לא נרתע לכאורה העורר לשוב ולבצע את אותה עבירה". עוד נקבע, כי אין מקום להסתפק במקרה זה בחלופה שאינה מעצר ממש "ואין צורך וטעם בהזמנת תסקיר מעצר".

2.

אינני סבור כאמור שנפלה כל טעות בעצם קביעת קיומן של ראיות לכאורה למעשים המיוחסים לעורר. כמו כן, אין לשלול קיומה של עילת מעצר במקרה כגון דא, בו המסוכנות נלמדת הן מהנסיבות בהן נעברו לכאורה עבירות של החזקת סכין שלא כדין והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, והן מעברו הפלילי במקרים קודמים. עם זאת, בנסיבות העניין, היה ותציע הסנגוריה חלופה ראויה, תהא רשאית היא לפנות לבית משפט השלום שידון בעניין, תוך כדי הזמנת תסקיר מעצר. בכפוף לאמור, הערר נדחה.