פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
888/09
בפני:
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
מאיר וחניש
בקשה
להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה
– מעצרים),
התשנ"ו-1996
בשם המבקשת:
עו"ד
אביה גליקסברג
בשם המשיב:
עו"ד אורי בן נתן
החלטה
1.
זו בקשה להורות על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים מיום 2.2.09, או עד למתן פסק דין בעניינו, לפי המוקדם.
ביום 28.1.09 ניתנה החלטה בדבר הארכת מעצרו של המשיב ב-30 ימים החל מיום 2.2.09, וזאת בהסכמת ב"כ המשיב.
2.
למשיב מיוחסת עבירה של החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית. בכתב האישום שהוגש נגדו ביום 28.4.08 נטען כי המשיב החזיק הרואין במשקל 8.4453 גרם נטו כשהוא מחולק ל-18 יחידות, שלא לצריכה עצמית. למשיב רקע פלילי מכביד, הכולל 15 הרשעות בעבירות סמים, רכוש ובריחה ממשמורת חוקית.
3.
במסגרת דיון במעצר עד תום ההליכים של המשיב, נדונה חלופת מעצר, אשר נדחתה לאור מסוכנותו הרבה של המשיב. בדחותו את חלופת המעצר שהוצעה, קבע בית משפט השלום ביום 2.7.08 (כב' השופט ג' אמוראי) כי לאור עברו הפלילי המכביד של המשיב, הכולל עבירות סחר בסמים, לרבות העובדה כי ריצה מאסרים בפועל, וכי תלויים נגדו שני מאסרים על-תנאי ברי הפעלה, אין מקום לשחרורו. ערר על החלטה זו נדחה. ביום 28.8.08 שוחרר המשיב לחלופת מעצר בשל טעם חריג הקשור במצבה הבריאותי הנואש של בתו התינוקת, אשר נפטרה, למרבית הצער, מספר ימים לאחר מכן. ביום 31.8.08 הוגש ערר על ידי המדינה על החלטת השחרור של המשיב לתקופה בלתי מוגדרת. הערר התקבל, והמשיב הוחזר למעצר עד תום ההליכים.
4.
תחילת המשפט נדחתה בשל בקשת ההגנה לקבל תעודת חיסיון וחומר חקירה, ובשל בקשת ב"כ המשיב לשחררו מייצוג, אשר גרמה למספר דחיות של ישיבות שנקבעו. ביום 17.12.08 החלה פרשת התביעה, ומועד הוכחות שנקבע ליום 21.1.09 נדחה לבקשת ב"כ המשיב. הוא ביקש לדחות גם את ישיבת בית המשפט שנועדה ליום 28.1.09.
5.
לאור העובדה כי המשפט רק בתחילתו, אף שחלפו תשעה חודשים, הוריתי על הגשת תסקיר מעצר בעניינו של המשיב.
ביום 5.3.09 הוגש תסקיר מעצר. מהתסקיר עולה, כי המשיב החל להשתמש בסמים בגיל 20, ומאז הוא מנהל אורח חיים עברייני. יש לחובתו הרשעות רבות בעבירות שונות, בהן עבירות סמים, והוא ריצה עונשי מאסר. את מאסרו האחרון סיים לרצות בשנת 2005. התסקיר מתאר, בין היתר, את קשייו של המשיב להשתלב במסגרת חברתית תקינה מאז שחרורו מהכלא, ואת אי-יכולתו להינתק מאורח החיים השולי שסיגל לעצמו במשך שנים, המתאפיין, בין היתר, במעורבות בחברת צרכני סמים. בצד עובדות אלה, הצביע שירות המבחן על נטייה אצל המשיב למזער את הבעייתיות שבהתנהגותו לאורך השנים. נוכח נתונים אלה, קובע התסקיר כי אין בידי שירות המבחן לשלול אפשרות להישנות התנהגות דומה בעתיד.
המשיב הציע חלופת מעצר בבית אחיו בבאר שבע, בסיועה של אחותו. האח אינו עובד על רקע החמרה במצבו הבריאותי, משהוא סובל ממחלת הסרטן. האחות, נשואה ואם לחמישה ילדים, אינה עובדת. השירות התרשם מהתייחסותם הרצינית של האח והאחות לבעיה הקשורה במשיב, ומיכולתם להציב בפניו גבולות ראויים. שירות המבחן איזן זה מול זה את מסוכנותו של המשיב, ומנגד, את התרשמותו ממרכיבי החלופה המוצעת וכן את האפשרות להרחיב את גבולות הפיקוח על דרך פיקוח מעצר של שירות המבחן. הנחת השירות היא כי בעקבות גמילה שעבר המשיב, הוא נקי כיום מסמים, וניתן במסגרת פיקוח מעצר לשלבו במערך בדיקות תקופתי בשירות המבחן. לאור כל אלה, המליץ שירות המבחן על שחרורו של המשיב בחלופת מעצר בתנאי מעצר בית מלא בבית אחיו בבאר שבע, ובסיוע אחותו, וכן בתוספת ערבויות כספיות ופיקוח מעצר למשך חצי שנה.
6.
מקרה זה הוא מורכב מבחינת האיזון הנדרש בין השיקולים השונים. המשיב הוא אדם אשר כרך עצמו בעבריינות פלילית מזה שנים רבות. עברו הפלילי מכביד, וכולל 15 הרשעות בעבירות סמים, רכוש ובריחה ממשמורת, ובכלל זה 5 עבירות סחר בסמים. בין היתר, ביום 13.2.02 הורשע המשיב בהחזקת 29 גרם נטו הרואין שלא לצריכה עצמית, ונגזרו עליו 42 חודשי מאסר, וכן מאסר על-תנאי. ביום 14.7.04 נגזר עליו עונש מאסר של 7 חודשים וכן עונש מאסר על-תנאי בגין עבירת סחר בסמים. עונשי המאסרים על-תנאי הללו הם בני-הפעלה. העבירה בענייננו גם היא עבירת החזקה בהרואין במשקל 8.44 גרם נטו מחולק למנות, שלא לצריכה עצמית. מתסקיר שירות המבחן עולה כי המשיב לא ניתק עצמו מהחברה העבריינית שעמה היה מעורב, ולא הראה סימנים של פריצת דרך כלשהי בכיוון שיקומי לאחר שחרורו מהמאסר הקודם, אף כי הנחת השירות היא כי כיום נגמל מצריכת סמים. מסוכנותו של המשיב נוכח מעורבות זו בעבירות סמים אינה צריכה הדגשה, והיא לא הופרכה כהוא זה, אלא רק קיבלה חיזוק בתסקיר המעצר.
יתר על כן, בין הרשעותיו הקודמות של המשיב ישנה הרשעה בבריחה ממשמורת חוקית, דבר המעלה חשש להימלטות, ואף לשיבוש אפשרי אחר של הליכי המשפט באם ישוחרר. החלופה שהוצעה על ידי שירות המבחן היא, כשלעצמה, רצינית, והמפקחים שהוצעו נכונו לקבל אחריות. יחד עם זאת, האח – הנושא באחריות הפיקוח העיקרית – חולה במחלה קשה, וקשה לדעת אם ובאיזו מידה יוכל להתמיד בתפקיד הלא-קל שנאות לקחת על עצמו; האחות מטופלת בחמישה ילדים וספק עד כמה תוכל להתמסר לתפקיד הפיקוח הלא-קל על אחיה המשיב, המחייב להיות בסביבתו במשך כל שעות היממה. ספק אם מפקחים אלה, נאמנים ככל שיהיו לתפקידם, יוכלו לאיין את הסכנה להמשך מעורבות המשיב במעשי סחר סמים גם מתוך מקום מעצר הבית, ומאחורי גבם, ולענות גם לחשש מהימלטותו. מנגד, התנהלות המשפט לא קיבלה את התנופה הראויה, וקצב הדיונים אינו משביע רצון, אף כי לפחות בחלקו, ניתן לזקוף את הדבר לבקשות דחייה של ההגנה, לצרכיה.
7.
בנסיבות אלה, ולפחות נכון לעת הזו, אינני רואה מנוס מהמשך מעצרו של המשיב לתקופה המבוקשת על ידי התביעה. יחד עם זאת, אם המשפט לא יקבל תאוצה, ולא תינתן לו עדיפות בשמיעת הראיות לאור הזמן שחלף עד כה, אפשר ויהיה מקום לשקול בעתיד את שחרורו של המשיב בחלופת מעצר ברוח ההצעה של שירות המבחן, לאחר שתיבחן ישימותה למועד הרלבנטי.
8.
לאור האמור, אני מקבלת את בקשת המדינה, ומורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים יום, החל מיום 2.2.09, או עד למתן פסק דין בעניינו, לפי המוקדם.
ניתנה היום, י"ג באדר תשס"ט (9.3.09).
ש ו פ ט ת