בש"פ 8885/02 מדינת ישראל נ. עבד אל ע'אני (עבד)

לבית משפט המחוזי בתל-אביב-יפו הוגשו שני כתב אישום נגד חמישה אנשים שהיו מעורבים בפרשה אחת של רצח תוך כדי ניסיון שוד בנסיבות מחמירות. על פי הנטען בכתב האישום שהוגש נגד המשיבים 3-1, המשיבים הללו פרצו לדירת המנוח בעודו ישן, התנפלו עליו, קשרו והכו אותו, כרכו סביב ראשו ופניו שתי גופיות וחמש חולצות ותחבו לפיו שרוול של חולצה כך שדרכי הנשימה של המנוח נחסמו והוא נפטר מתשניק מכני. לאחר תקיפת המנוח חיפשו משיבים 3-1 ומשיב 5 כסף וחפצי ערך בדירה ומשלא מצאו דבר הסתלקו מהמקום. משפטם של המשיבים 3-1 החל להתברר ובתום תשעה חודשים שהם נתונים במעצר ביקשה המדינה את הארכת תקופת מעצרם. בהסכמת באי כוחם של השלושה הורתי ביום 23.10.02 על הארכת מעצרם של המשיבים 3-1 בתשעים יום נוספים.

שני נאשמים נוספים שהיו מעורבים בפרשה הועמדו לדין בנפרד - אלה הם המשיבים 5-4 בבקשה שבפניי. ביום 21.3.02 הורה בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופט צ' גורפינקל) על מעצרו של משיב 5 עד תום ההליכים וביום 11.4.02 הורה על מעצרו של משיב 4. משיב 5 ערר על ההחלטה לעוצרו וביום 22.4.02 דחה בית משפט זה (השופט י' אנגלרד) את עררו. במשפטם של השניים נשמעו עד כה שני עדים בלבד והמשך משפטם מתעכב נוכח הצורך להעיד כעדי תביעה את המשיבים 3-1, דבר שניתן יהיה לעשותו רק עם תום משפטם. הבקשה העומדת בפניי כעת היא בקשת המדינה להאריך את מעצרם של משיבים 5-4 בתשעים ימים, החל מיום 24.10.02.

על פי התמונה שעולה משני כתבי האישום, קשרו חמשת המשיבים (יחד עם אדם נוסף בשם ג'ומעה שקרה) קשר לשדוד את המנוח על פי מידע שסיפק המשיב 4, שלפיו נמצא בדירת המנוח סכום כסף גדול. בליל השוד, הגיעו המשיבים (יחד עם אותו שקרה) לבית מגוריו של המנוח במכוניתו של המשיב 4. המשיבים 5-4 לא לקחו חלק בפריצה עצמה ובאלימות שהופעלה כלפי המנוח. עוד נטען כי לאחר תקיפת המנוח עלה משיב 5 לדירה והשתתף בחיפוש אחר כסף וחפצי ערך בדירה. משלא מצאו דבר הסתלקו כולם מהמקום ברכבו של המשיב 4 בו נהג המשיב 5.

על פי עדויות המשיבים 3-1 והמשיב 5, כפי שנסקרו על ידי בית המשפט קמא, עולה לכאורה כי המשיב 4 היה מקור המידע והיוזם של השוד והוא שהציע ליתר הקושרים להשתתף; כן עולה שהמשיב 4 לקח את יתר הקושרים, לרבות המשיב 5, לסיורים מקדימים ליד ביתו של המנוח. בית המשפט קמא מציין שעל פי רוב העדויות נראה כי המשיב 5 לא הגיע לאירוע יחד עם כל הקושרים האחרים, אלא לאחר שהמשיב 4 הוריד את שאר הקושרים ליד דירת המנוח והללו עלו לדירה, נסע המשיב 4 ליפו על מנת להביא למקום גם את המשיב 5. עוד מציין בית המשפט קמא כי המשיב 3 הוא היחיד שטוען כי המשיב 5 עלה לדירה לחפש שלל, בעוד האחרים טוענים כי המשיבים 5-4 המתינו בחוץ.

הנה כי כן, לגבי המשיב 4, אין מחלוקת כי לא השתתף בפריצה עצמה ובאלימות שהופגנה כלפי המנוח ואף לא נטען כי עלה לדירה לחפש שלל. אולם, אף על פי שמשום מה הדבר לא פורט בכתב האישום, הרי מהחלטתו של בית המשפט קמא עולה כי קיימות ראיות לכאורה שהמשיב 4, שהוא המבוגר בחבורה, היה המתכנן של השוד וכי חלקו ביוזמה גדול מזה של האחרים. על פי הראיות לכאורה, המשיב 4 הוא שסיפק את המידע על הכסף שאמור היה להיות בבית המנוח, הוא שנתן לפורצים את כתובתו של המנוח ואף לקח אותם לסיורים מקדימים והוא אף זה שביום האירוע הביא את המעורבים לזירה והמתין להם ליד הבית לצורך המילוט. אף עולה לכאורה כי למשיב 4 היה עניין ממשי בשוד, כיוון שנאלץ לשלם למנוח חוב כספי גדול זמן קצר לפני מעשה השוד והרצח. לגביי המשיב 5 קיימות ראיות לכאורה הקושרות אותו לקשירת הקשר לביצוע השוד, לתכנון ולהשתתפות בסיורים המקדימים; וכן ראיות לכאורה כי עזר במילוט האחרים ממקום האירוע. כך נקבע הן על ידי בית המשפט קמא והן על ידי בית משפט זה בערר שהגיש המשיב 5 על החלטת בית המשפט קמא. לעומת זאת, אין מחלוקת כי המשיב 5 לא השתתף בפריצה עצמה ובאלימות כלפי המנוח, ולצורך שלב זה של הדיון, ניתן אף להניח כי המשיב 5 הגיע לזירת האירוע לאחר שהמשיבים 3-1 עלו כבר לדירה לשם ביצוע התכנית הפלילית.

מן המקובץ עולה כי יש לכאורה מקום להבחין בין מידת הסיכון הנשקף מהמשיב 4 לבין הסיכון הנשקף מהמשיב 5 לעניין הארכת מעצרם. נראה כי מסוכנתו של המשיב 4, שהיה לכאורה עמוד התווך בתכנון השוד בחבורה, אינה מאפשרת שחרורו לחלופת מעצר על אף חלוף התקופה של תשעת חודשי המעצר. לעומת זאת, כנגד המשיב 5 קיימות אמנם ראיות לכאורה שהשתתף במעשי העבירה, אך על פני הדברים חלקו בביצוע העבירה קטן משל האחרים. לכך יש להוסיף כי המשיב 5 הוא בן 25 ללא עבר פלילי, גם הוא נתון במעצר תשעה חודשים ובמשפט המתנהל נגדו ונגד המשיב 4 התקיימו עד כה רק שני מועדי הוכחות, שבהם נשמעו שני עדים בלבד. עתה יתעכב משפטם עד לסיום משפטם של המשיבים 3-1. בנסיבות אלו, גם אם תינתן הארכת המעצר המבוקשת למשך תשעים יום, אין סיכוי ממשי שמשפטם של משיבים 5-4 ימשך בתקופה זו ומכל מקום בודאי שלא יסתיים במסגרת זמן זו.

סיכויי המשך המשפט בתקופת 90 הימים הם זהים בעניינם של המשיבים 4 ו-5, אך נוכח הראיות לכאורה המצביעות על חלקם השונה בביצוע העבירה יש מקום להבחין ביניהם מבחינת הסיכון הצפוי מאי הארכת מעצרם.

אשר על כן, אני מורה על הארכת מעצרם של המשיבים 5-4 בתשעים ימים, החל מיום 24.10.02 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 1021/02 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, לפי המוקדם; עם זאת המשיב 5 יוכל להשתחרר בתנאי חלופה אם ימצא בית המשפט המחוזי כי קיימת אפשרות מתאימה לשחררו לחלופת מעצר במקום מרוחק מאזור מגוריו ובתנאים של פיקוח צמוד במעצר בית, וכן פיקדון כספי, ערבות עצמית וערבות צד ג' מתאימות.