החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 8899/15 יצחק אברג'יל נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסףבקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף בפסק דין של בית המשפט העליון

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דן בבקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף בפסק דין ברע"פ 751/15. נוכח מורכבות הסוגיות, הסכמת המדינה ותכליתו המיוחדת של פרק הזמן הקצר להגשת דיון נוסף, התקבלה הבקשה בחלקה והמועד הוארך עד ליום 21.1.2016. המועד של המשיבה 2 הוארך לאותו מועד.

העובדות

המבקש ביקש ארכה להגשת עתירה לדיון נוסף בפסק דין של בית המשפט העליון. המשיבה 2, לשכת עורכי הדין, הצטרפה לבקשה וביקשה ארכה נפרדת. המדינה לא התנגדה לארכה והסכימה לארכה של 15 ימים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את המועד להגשת עתירה לדיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון ברע"פ 751/15?

הלכות

  1. 1

    בבחינת בקשה להארכת מועד לדיון נוסף יש לאזן בין מורכבות הסוגיות, הסכמת המדינה למתן ארכה, והצורך בקידום ההליך, מול פרק הזמן הקצר הקבוע בדין שנקבע בהתחשב בתכליותיו המיוחדות של הליך הדיון הנוסף

    ״לאחר ששקלתי בדבר ואיזנתי בין כל השיקולים הצריכים לעניין״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ארכה
  • עתירה לדיון נוסף
  • רע"פ
  • לשכת עורכי הדין
  • מועד להגשת עתירה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בש"פ

8899/15 - ד'

לפני:

כבוד הרשמת ליאת בנמלך

המבקש:

יצחק אברג'יל

נ ג ד

המשיבות:

1. מדינת ישראל

2. לשכת עורכי הדין- ועדת האתיקה הארצית

בקשה להארכת מועד

החלטה

המבקש עותר למתן ארכה להגשת עתירה לדיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה ברע"פ 751/15 מיום 9.12.2015. הטעם העומד ביסוד הבקשה הוא מהות השאלות נשוא ההליך וכן בחינת הצטרפותה של לשכת עורכי הדין לעתירה, ומטעמים אלו התבקשה ארכה להגשת ההליך עד ליום 11.2.2016.

לצד בקשה זו הגישה המשיבה 2, לשכת עורכי הדין, ביום 3.1.2016 בקשה מטעמה, בה ציינה כי היא מצטרפת למבוקש, בהדגישה כי הארכה נדרשת בין היתר בשל הצורך לקיים דיון במליאת הוועדה, ובבקשה נוספת שהובאה בפניי היום, 4.1.2016, הוסיפה כי מתבקשת על ידה ארכה להגשת העתירה עד ליום 14.1.2016.

המדינה ציינה בתגובה שהגישה לבקשתו של המבקש כי בהתחשב בכך שהבקשה מטעמו הוגשה טרם חלוף המועד להגשת העתירה היא אינה מתנגדת למתן ארכה, אך כי בנסיבות העניין ובשל נחיצות המסמכים העומדים במוקד ההליך להליכי חקירה, מסכימה היא לארכה של 15 ימים. בהתייחס לבקשתה של המשיבה 2 הפנתה המדינה לאותה התגובה.

לאחר ששקלתי בדבר ואיזנתי בין כל השיקולים הצריכים לעניין - וביניהם, בין היתר, מורכבות הסוגיות שעל הפרק, העובדה שהבקשה מטעם המבקש הוגשה טרם חלוף המועד להגשת העתירה, והסכמתה העקרונית של המדינה למתן ארכה הן למבקש והן למשיבה 2, מחד גיסא; והעובדה שבאי-כוח המבקש והמשיבה 2 ייצגו אותם גם בערעור, הצורך הקונקרטי עליו עמדה המדינה בקידום ההליך, כמו גם פרק הזמן הקצר הקבוע בדין לשם הגשת עתירה לדיון נוסף (פרק זמן שנקבע בהתחשב בתכליותיו המיוחדות של הליך הדיון הנוסף) מאידך גיסא - החלטתי לקבל את בקשתו של המבקש בחלקה כך שהמועד להגשת עתירה לדיון נוסף מוארך עד ליום 21.1.2016. בנסיבות העניין המועד להגשת עתירה לדיון נוסף בידי המשיבה 2 מוארך גם הוא עד לאותו מועד.

המבקש והמשיבה 2 יציינו את מתן הארכה בפתח ההליכים שיגישו ויצרפו החלטתי כנספח.

ניתנה היום, כ"ג בטבת התשע"ו (4.1.2016).

ליאת בנמלך

ר ש מ ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

הלכות

  1. 1בבחינת בקשה להארכת מועד לדיון נוסף יש לאזן בין מורכבות הסוגיות, הסכמת המדינה למתן ארכה, והצורך בקידום ההליך, מול פרק הזמן הקצר הקבוע בדין שנקבע בהתחשב בתכליותיו המיוחדות של הליך הדיון הנוסף