בש"פ 8913/00 חן דוד נ. מדינת ישראל

1.העורר הובא לדין בגין עבירות של התפרצות וגניבה. על-פי הנטען בכתב האישום התפרץ העורר לדירת מגורים בקרית אתא מבעד לחלון חדר השינה וגנב מתוכה תכשיטים שערכם כ- 6,800 שקלים חדשים. עם הגשת כתב האישום בבית משפט השלום בחיפה ביקשה המשיבה להורות על מעצרו עד תום משפטו. בית המשפט מצא, כי קיימות ראיות לכאורה הקושרות את העורר לעבירות המיוחסות לו וכי יש במעשים המיוחסים לו כדי להקים עילת מעצר כנגדו. כיוון שסבר, כי אין למשיב כתובת קבועה ויהיה קושי לאתר אותו אם ישוחרר, בא בית משפט השלום לכלל מסקנה, כי אין לבחור בחלופה אחרת למעצר.

2.כנגד החלטה זו הוגש ערר לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי לא ראה מקום לשנות מהחלטת בית משפט השלום ואף לא מהחלטתו שלא להמיר את המעצר בחלופה אחרת.

כנגד החלטה זו מופנה הערר.

3.עיקר טענתו של העורר מופנית כנגד הקביעה בדבר קיומה של תשתית ראייתית במידה הנדרשת בשלב זה של הדיון. הוא מצביע על כך שעיקר ראיות התביעה הן עדותן של שתיים המתגוררות בסמוך לדירה בה בוצעה ההתפרצות. האחת ראתה אדם היוצא מגינת הבית בו מצוייה הדירה שנפרצה, אך לא ראתה את פניו. האחרת, המתגוררת בבניין סמוך, העידה כי ראתה את הפורץ נוטל כיסא ממרפסת הדירה שנפרצה, מטפס באמצעותו דרך חלון חדר השינה ונכנס אל תוך הדירה. מאוחר יותר, במשטרה, זיהתה את העורר כמי שפרץ לדירה.

העורר טוען, כי מן המקום בו הייתה מצוייה עדת הראייה הזו לא ניתן כלל לראות את נקודת הפריצה, וכראייה לכך הוא מצביע על תמונות שצילם במקום, שאותן ביקש להציג על-פי עדותו בבית המשפט קמא. בית המשפט קמא לא עשה שימוש בראיות אלה של ההגנה, וכיום חוזר העורר ומבקש להסתמך עליהן. נציגת המדינה הודיעה היום, כי טענה זו של העורר טרם נבדקה.

אין ספק, כי הטענה האמורה היא טענה המצריכה בירור של ממש. בנסיבות שנוצרו ניתן לומר, כי הראיות המצויות כיום בידי המשטרה, אף כי הן עשויות לקשור לכאורה את המשיב לעבירות המיוחסות לו, הרי שעוצמתן אינה מצדיקה מעצר עד תום ההליכים (השוו: דברי השופט א' מצא בבש"פ 327/98 אלגאווי נ' מדינת ישראל , תקדין-עליון 98(1), 19). לפיכך, ראוי לבחור בחלופה אחרת, שיהיה בה כדי להשיג את מטרות המעצר.

הערר מתקבל. אני מורה על שחרורו של העורר בערובה ובתנאים הבאים:

א.העורר ימציא ערבות חתומה על-ידי צד ג' לשביעות רצונו של רשם בית המשפט המחוזי בסכום של 50,000 שקלים חדשים להבטחת התייצבותו למשפט.

ב.העורר יתייצב בתחנת המשטרה במקום מגוריו בכל יום בין השעות 9:00 ל- 11:00.

ג.העורר ימנע מיצירת כל קשר, במישרין או בעקיפין, עם עדי התביעה במשפט.