בש"פ 8926/00 מדינת ישראל נ. אליהו אברמוביץ

1.כתב האישום מייחס למשיב עבירה של תקיפה ושתי עבירות של אינוס. על-פי האמור בכתב האישום, קיים המשיב מערכת יחסים רומנטית עם אחת המתלוננות המעידות נגדו ומשזו ביקשה לסיים את קשריה עמו סירב לכך המשיב. הוא החל להתקשר לביתה פעמים אין-ספור, איים להתאבד, תקף אותה וביצע בה מעשה אינוס. במהלך הימים שלאחר מכן הטריד אותה המשיב וניסה להמשיך ולהיכנס לדירתה.

קודם לכן, היה המשיב נשוי למתלוננת האחרת בתיק זה. משזו הודיעה לו כי ברצונה לסיים את נישואיהם איים להתאבד, ובהזדמנות אחת ביצע בה מעשה אינוס. בשתי הזדמנויות נוספות, תקף אותה המשיב תוך שהוא חובט בה באגרופו.

משהובא לדין, הורה בית המשפט המחוזי לעוצרו עד לתום משפטו. לאחר שורה של דחיות, בין השאר, בגין חילופי סניגורים ובשל הצורך להכריע בטענות מקדמיות שהעלה המשיב, החלה שמיעת הראיות במשפטו ביום 28.9.2000. מאז, נסתיימה פרשת התביעה, וביום 20.12.2000 ביקשה ההגנה להעמיד את המשיב לבדיקה פסיכיאטרית ולבקשתה נדחה המשך הדיון ליום 8.1.2001. כיוון שחלפו 9 חודשים מאז נפתח משפטו של המשיב, מבקשת היום התביעה להורות על הארכת מעצרו בתשעים ימים נוספים מתוך הנחה, שבמועד זה יסתיים המשפט כולו. המשיב מתנגד לבקשה, ומציע לבחור בחלופה אחרת למעצרו.

2.בעת שנעצר המשיב בבית המשפט המחוזי, מצא בית המשפט, כי המשיב הוכיח בהתנהגותו האלימה את מסוכנותו. נציגת המדינה הודיעה היום, כי גם לאחר שנעצר המשיך המשיב להטריד את המתלוננת הראשונה בשיחות טלפון שביצע מבית הכלא. התנהגותו קודם למעצרו, ולאחר מעצרו, מלמדת כי לא פג החשש מפני פגיעתו במתלוננת.

בנסיבות אלה, ובהתחשב גם בשלב בו מצוי המשפט, אני נעתר לבקשת המדינה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים שמניינם מיום 16.12.2000, או עד למתן פסק הדין במשפטו - הכל לפי המוקדם.