החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 8928/20 Asgedom Kifle נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · מעצר עד לסיום ההליכים ומסוכנותבקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי שדחה ערר על החלטת בית משפט השלום בדבר מעצר עד לסיום ההליכים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערר על מעצר עד לסיום ההליכים של מי שמואשם בתקיפה ובניסיון תקיפה של בת זוגו בזמן שכרות. נקבע כי במסגרת בחינת מסוכנות יש לבחון הן את מהות המעשה והן את מיהות העושה ועברו. משהוצעה חלופה ואפשרויות השחרור עדיין פתוחות, לא מצא בית המשפט כי התיק מתאים למתן רשות ערר.

העובדות

המבקש הואשם בתקיפה ובניסיון תקיפה של בת זוגו בעת שהיה במצב של שכרות, ובכלל זה שפך עליה משקה וזרק עליה מצית. למבקש הרשעות קודמות בעבירות איומים ותקיפה כלפי בת זוגו ומאסר מותנה בר הפעלה. הסנגור דחה הצעה לדחיית הדיון לצורך חיזוק מערך הפיקוח והצעה להגשת תסקיר מעצר.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לבחון במסגרת מעצר עד לסיום ההליכים את מהות המעשה המיוחס ואת מיהות העושה ועברו הפלילי
  2. 2.האם יש מקום למתן רשות ערר בעניין מעצר עד תום ההליכים כאשר ניתן להתקדם לשחרור לחלופה שהוצעה

הלכות

  1. 1

    במסגרת בקשה למעצר עד לסיום ההליכים יש לבחון הן את מיהות העושה והן את מהות המעשה, שכן אמת המידה היא מסוכנות והעבר הפלילי הוא כלי עזר לבחינתה

    ״אמת המידה היא מסוכנות. כלי עזר לבחינת נקודה זו הוא העבר, לרבות עברו הפלילי של משיב בבקשה״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    כאשר הוסכם כי יש עילת מעצר וראיות לכאורה, יש לשקול את המעשה, את העושה ואת החלופה שהוצעה, ואם ניתן להתקדם לשחרור לחלופה אין מקום למתן רשות ערר

    ״רוצה לומר, יש שלושה שיקולים חשובים בבקשה למעצר עד תום ההליכים, במקום שבו, כפי שכאן, הוסכם כי יש עילת מעצר וראיות״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מעצר עד לסיום ההליכים
  • מסוכנות
  • תסקיר מעצר
  • רשות ערר
  • עילת מעצר
  • ראיות לכאורה
  • תקיפה
  • בת זוגו

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

8928/20

לפני:

כבוד השופט נ' הנדל

המבקש:

Asgedom Kifle

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשת רשות ערר על

החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בעמ"ת 40114-11-20 מיום 8.12.2020

שניתנה על ידי כבוד השופטת מ' בן ארי

בשם המבקש:

עו"ד אורן שי; עו"ד אור

אבניאון

החלטה

1.

מונחת לפני בקשה למתן רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי, שדחה ערר על החלטת בית משפט השלום להורות על מעצר המבקש עד לסיום ההליכים המשפטיים נגדו. הסנגור טען כי הבקשה מעוררת שאלה עקרונית, בדמות יחסי הגומלין בין מהות המעשה ובין מיהות העושה בהקשר של מעצר עד לסיום ההליכים. כתב האישום מייחס למבקש עבירת תקיפה ונסיון תקיפה כלפי בת זוגו. לפי כתב האישום, בסמוך לשעה 01:00 בבוקר החל המבקש לקלל את המתלוננת בדירת מגורי הזוג, הפך שולחן, תקף אותה בכך ששפך עליה משקה שפגע בה ובהמשך זרק עליה מצית שלא פגע בה. ערכאות קמא הדגישו כי המבקש היה בגילופין בעת ביצוע המעשים – מצב שהביא אותו בעבר לידי הרשעה בעבירות של איומים ותקיפה כלפי בת זוגו. בגין העבירות הקודמות הוא נדון למאסר בפועל לתקופה של 3 חודשים ולמאסר מותנה בר הפעלה בן 4 חודשים אם יורשע בתיק זה.

2.

נבחן את הבקשה בהיבט העקרוני שהציב הסנגור ובהיבט הפרטני של המבקש. אשר להיבט הראשון, ניתן לומר כי מעצר עד לסיום ההליכים הינו סוג של גשר בין העבר והעתיד. אמת המידה היא מסוכנות. כלי עזר לבחינת נקודה זו הוא העבר, לרבות עברו הפלילי של משיב בבקשה למעצר עד לסיום ההליכים. לכן במסגרת בקשה כזו יש לבחון הן את מיהות העושה והן את מהות המעשה. לא ניתן לקבוע נוסחה מדויקת בין השניים, אך נאמר זאת:

כמובן, בראש ובראשונה יש לבחון היטב את המעשה שהוכח לכאורה, אולם בוודאי יש מקום לבחון את עברו הפלילי של הנאשם ואת מיהותו. ההמצאה של תסקיר מעצר נועדה לשקף זאת.

3.

אשר לנסיבות הקונקרטיות של המבקש, הייתי מפנה להחלטת בית משפט השלום. השופטת ציינה את נסיבות ביצוע העבירה כנתון שמטה יותר את הכף לעמדת הסנגור, ואף הוצע לסניגור לדחות את מועד הדיון במספר ימים על מנת "לעבות" את מערך הפיקוח, שכן המפקח הנוסף שהוצע נפסל. כן הוצע כי יוגש תסקיר מעצר. ברם, הסנגור דחה את שתי ההצעות. כמובן, זכותו של הסנגור להגיש ערר ובקשת רשות ערר על ההחלטה, אך נדמה כי מוטב היה לצעוד בנתיבים שהציע בית משפט קמא בנסיבות העניין. רוצה לומר, יש שלושה שיקולים חשובים בבקשה למעצר עד תום ההליכים, במקום שבו, כפי שכאן, הוסכם כי יש עילת מעצר וראיות לכאורה: המעשה, העושה והחלופה שהוצעה. הואיל ונראה שניתן יהיה להתקדם לשחרור המבקש לחלופה בדרכים האמורות לעיל, מבלי לקבוע עמדה לגבי חלופה שלא הוצעה, והואיל ואפשרויות אלה עדיין פתוחות – איני סבור כי מדובר בתיק שמתאים למתן רשות ערר.

4.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ו' בטבת התשפ"א (21.12.2020).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עמת 40114-11-20

הלכות

  1. 1במסגרת בקשה למעצר עד לסיום ההליכים יש לבחון הן את מיהות העושה והן את מהות המעשה, שכן אמת המידה היא מסוכנות והעבר הפלילי הוא כלי עזר לבחינתה
  2. 2כאשר הוסכם כי יש עילת מעצר וראיות לכאורה, יש לשקול את המעשה, את העושה ואת החלופה שהוצעה, ואם ניתן להתקדם לשחרור לחלופה אין מקום למתן רשות ערר