בש"פ 8932/20 מדינת ישראל נ. פלוני

1.

מונחת בפני בקשה שנייה להארכת מעצרו של המשיב. המשיב הוא קטין. בקשת הארכת המעצר דנן מבקשת להאריך את מעצרו לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, ב-45 ימים נוספים או עד למתן פסק דין במשפטו, לפי המועד מוקדם מבניהם. כעולה מן העבירות המנויות בכתב האישום שהוגש בעניינו, אשר הוכחו לכאורה על פי המוסכם, המשיב ביצע בצוותא עבירות הצתה וקשירת קשר לביצוע הצתה נוספת יחד עם עוד שני נאשמים. בבקשה הראשונה להארכת מעצרו סניגורו של המשיב הסכים לקיומן של ראיות לכאורה, אך הודיע כי בכוונתו להגיש בקשה לעיון חוזר על פי חלופה חדשה בהחלטת המעצר. בדיון שהתקיים היום בפני בית משפט זה, ציין הסניגור כי קבוע דיון בהמשך השבוע בבקשתו לעיון חוזר. עוד הזכיר הסניגור כי דיון תזכורת נוסף בתיק קבוע לעוד יומיים, במסגרת "ניסיון אחרון" לגבש הסכמה בין הצדדים ולהגיע להסדר.

הסניגור מתנגד לבקשת הארכת המעצר השנייה בה עסקינן בטענה כי מרשו מצוי במעצר כבר תשעה חודשים. הסניגור לא מתעלם מהמלצת שירות המבחן לפיה יש לשלב את המשיב בחלופת מעצר מוסדית, לה מתנגד מרשו. ברם, לטענתו, אין צורך להידרש לסוגיה מפני שהגיעה העת להורות על שחרורו של המשיב נוכח נסיבות המקרה והאיזון הנדרש.

2.

הואיל וקבוע דיון לעיון חוזר בעניין ההחלטה על מעצרו של המשיב בעוד מספר ימים, תותר מלאכת בחינת כלל השיקולים והאיזונים בנידון לערכאת המעצר המבררת. בד בבד, יוער כי שתי העבירות המנויות בכתב האישום, על נסיבותיהן, מגלות מסוכנות.

אשר לקצב התקדמות המשפט, אף התביעה מסכימה כי הוא איננו משביע רצון. מועד שמיעת הראיות בתיק נקבע לפני שבועיים, במטרה לשמוע שני עדים מרכזיים לפי עמדת הסניגוריה. אולם המשיב לא הובא במועד האמור לבית המשפט ועל כן לא נחקרו העדים. יש להצטער על תקלה זו. עם זאת, באיזון הכולל, לא נראה כי יש בה כדי לשנות את בחינת נחיצות המעצר במסגרת הדיונית של הבקשה דנן.

בהיעדר חלופה מתאימה, מצאתי כי אין מנוס אלא להאריך את מעצרו של המשיב. התביעה הזכירה כי תלויים ועומדים כנגד המשיב ארבעה כתבי אישום נוספים, וכן כי הוא הודה בביצוע העבירות המיוחסות לו בשניים מההליכים הנזכרים. די בזאת כדי להטות את כף המאזניים לטובת המבקשת. לא למותר להדגיש כי אין בהחלטה זו כדי להביע עמדה בעניין בקשת חלופת מעצר שלא הוצגה בפני בגדר הבקשה הנידונה.

אחרון, אלא אם הצדדים יגיעו להסדר, הגיעה עת לקבוע מספר מועדים לשמיעת הראיות בתיק זה. הסניגור כנראה לא התנגד עד כה לשמיעת ראיות כדי למצות את המשא ומתן המתנהל בין הצדדים, אך נדמה כי אף נוכח עמדת הסניגור והתקופה בה המשיב שוהה במעצר, השתנה האיזון בנקודה זו.

3.

סוף דבר, הנני מורה על הארכת מעצרו של המשיב ב-45 ימים החל מיום 1.1.2021, או עד למתן פסק דין בתפ"ע 34517-05-20 בבית המשפט המחוזי לנוער בירושלים, לפי המועד המוקדם מבניהם.