בש"פ 8965-23 בש"פ 8965-23

1.הערר שלפניי הוא ערר על החלטת ביניים של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט י' מינטקביץ) במ"ת 5172-12-23 מיום 10.12.2023, שהורה שלא לשחרר את העורר עד לקבלת תסקיר שירות המבחן בעניינו.

2.כידוע, ככלל, בית משפט זה אינו נוהג לקיים דיון בעררים על החלטות ביניים אלא לאפשר לבית המשפט המחוזי להשלים את מלאכתו ולקבל החלטה סופית בבקשה למעצר עד תום ההליכים; כאשר רק לאחר החלטה כזו וככל שיש בכך צורך – נדון הערר עליה. אחד הטעמים להלכה הפסוקה האמורה הוא טעם המביא בחשבון שיקולים של יעילות וחיסכון בזמן שיפוטי של בית משפט זה. יתרה מכך, לאחר קבלת תסקיר שירות המבחן, יש בפני בית המשפט תמונה מלאה יותר שלאורה הוא יכול לקבל החלטה מבוססת המסתמכת על מכלול הנסיבות.

אכן, הכלל האמור איננו כלל שאין לו חריגים, וייתכנו מקרים בהם המתנה לתסקיר היא ממושכת מאוד ואורכת תקופה של שבועות רבים; וכאשר החשש מפני שחרור בתנאים כאלה או אחרים איננו רב – או אז עשוי בית המשפט להתערב כבר בשלב החלטת הביניים, כפי שהיה גם בעבר.

3.אינני סבורה כי המקרה הנוכחי הוא אחד המקרים המצדיק התערבות בהחלטת ביניים של בית המשפט המחוזי. העבירה המיוחסת לעורר היא חמורה, והיא כרוכה בחשש אפשרי לסיכון הישנות עבירות דומות לה.

אכן, ההמתנה לקבלת תסקיר שירות המבחן במשך כשלושה שבועות איננה קצרה, ומוטב היה כמובן אילו ניתן היה לקבל את התסקירים במועדים קצרים יותר. אלא שזה איננו המצב; ובהינתן מכלול הנסיבות, אני סבורה כי בטרם ניתן יהיה לשקול לשחרר את המשיב לחלופה כזו או אחרת או אף להורות על מעצרו בפיקוח אלקטרוני – בית המשפט נדרש לקבל נתונים על אודות העורר והחשש האפשרי להישנות עבירות דומות, וכן גם לבחון את מערך הפיקוח ולחוות דעה ביחס אליו.

4.סוף דבר; לאור כל האמור, הערר נדחה.