בש"פ 8980/08 מדינת ישראל נ. סלמאן רכאב

1.

בפני בקשה להארכת מעצרו של המשיב מעבר לתקופה של תשעה חודשים, בהתאם להוראת סעיף 62 ל חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו – 1996.

העובדות הצריכות לעניין

2.

המבקשת הגישה כתב אישום נגד המשיב לבית המשפט המחוזי בחיפה, בתאריך 4.2.08. לפי המפורט בכתב האישום, בין המשיב לבין בנו (בן השלושים, להלן: המתלונן ) ובתו (בת העשרים, להלן: המתלוננת ) קיים סכסוך, בין השאר על רקע חלוקת רכוש ובית מגורי המשפחה בעוספיא. בתאריך 22.1.08 בערב, בסמוך לבית המריבה, פנה המשיב למתלוננת, קילל אותה, צעק עליה ואיים עליה בדרישה שהיא ואחיה ייצאו מן הבית. המתלונן נסע לעבר תחנת משטרה על מנת להגיש תלונה על האירוע, ובדרכו פגש במשיב. המשיב התיז לעבר המתלונן נוזל מתוך מזרק, אולם המתלונן זז הצידה ולא נפגע. לאחר דין ודברים בין השניים, הכה המשיב את המתלונן בראשו באמצעות אלה שהחזיק ודקר אותו באמצעות סכין באמת יד שמאל ובבית השחי. ניסיון לדקירה נוספת – כשל, לאחר שהמתלונן הצליח להגן על עצמו. למתלונן נגרמו חתך ארוך ועמוק באמה ופצע בבית השחי, והוא אושפז למשך יומיים. לבקשת המבקשת, נעצר המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

3.

תחילת שמיעת ההוכחות בתיק נדחתה שוב ושוב, עד לסוף חודש יוני 2008, לאחר שהמשיב סירב לשתף פעולה עם סניגורים שמונו לו מטעם הסניגוריה הציבורית (כאמור בהחלטת בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ת' שרון-נתנאל מתאריך 26.6.08). דיון הוכחות ראשון התקיים בתאריך 29.6.08, כאשר המשיב מייצג את עצמו, לפי דרישתו, ובמהלכה הושמעה עדותם של שלושה עדי תביעה. בדיון שהתקיים בתאריך 9.9.08 עורר המשיב מהומה והביא להפסקת הדיון, לאחר שנערכה חקירה נגדית לאחד מעדי תביעה, והמשיב סירב לחוקרו בטענה כי אינו חש בטוב וכי איבד אמון בממסד. בית המשפט קבע כי לא ניתן להמשיך במשפט ללא ייצוג, והורה על מינוי סניגור מן הסניגוריה הציבורית. בתאריך 23.9.08 התקיים דיון נוסף, ובראשיתו ביקש המשיב מבית המשפט לפסול עצמו, בקשה שנדחתה. בישיבה נחקרו בחקירה נגדית עדי התביעה הנוספים, ובסיומה נקבעו שני מועדי הוכחות נוספים. בתאריך 26.10.08 הודיע הסניגור שמונה לנאשם כי התחוור לו שהמשיב הינו חבר קרוב של שותפו, וכי בעבר התנהל דין ודברים ביניהם בעניין ייצוגו של המשיב בתיק אחר בו היה עצור. הסניגור הודיע על כך למשיב, אשר מצידו טען כי הוא אינו מעוניין שהנ"ל ימשיך לייצגו, ולפיכך נאלץ הסניגור להתפטר. ישיבה נוספת קבועה לתאריך 2.11.08.

4.

המבקשת עותרת להמשך מעצרו של המשיב. לשיטתה, מסוכנותו נגזרת מחומרת המעשים המיוחסים לו ומנסיבות ביצועם, כמו גם מכך שהם בוצעו לכאורה בשעה שתלוי ועומד נגד המשיב מאסר על תנאי בר הפעלה, ולאחר ששוחרר מריצוי עונש מאסר בן שלוש שנים וחצי רק כשמונה חודשים קודם לכן. כן ציינה המבקשת את עברו הפלילי המכביד של המשיב הכולל הרשעות בעבירות אלימות במשפחה ומחוצה לה, החזקת נשק שלא כדין ואיומים. המבקשת מציינת כי העיכובים בשמיעת הדיונים מקורם בחוסר שיתוף הפעולה של המשיב עם סניגורים רבים שמונו לו ועם בית המשפט, כמפורט לעיל.

5.

בדיון שנערך בפני ביקש בא כוח המשיב לדחות את הדיון לגופו – בשלושים ימים, כיוון שעמד לרשותו זמן קצר ללמוד את התיק ולשוחח עם מרשו, בעקבות החילופים בייצוגו של המשיב. לאחר מכן טען המשיב בפני כי הוא שירת בצבא שנים רבות ולחם במלחמות ישראל. לדידו, המתלונן מתנכל לו תקופה ארוכה ומסית את המתלוננת כנגדו, זאת כיוון שהוא חומד את רכושו. עוד טוען המשיב, כי דווקא המתלונן הוא זה שתקף אותו ולא כפי שנטען בכתב האישום.

דיון והכרעה

6.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים בדיון שנערך בפני בתאריך 30.10.08, הוריתי לשירות המבחן להכין תסקיר מעצר בעניינו של המשיב תוך 21 ימים, זאת על-מנת שיבחן אם ניתן למצוא חלופת מעצר ראויה, אשר תאזן בין חירות הנאשם מחד גיסא, והאינטרס הציבורי מאידך גיסא.

דא עקא, לאחר שהוגש לי התסקיר בעניינו של המשיב ועיינתי בו, הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת המדינה להתקבל.

7.

אכן קיים כאן קושי מסוים, כי התקיימו עד כה רק חמש ישיבות הוכחות ונשמעו שלושה עדי תביעה בלבד בתוך תשעה חודשים; אך בפועל, לאורך כל תקופת המעצר, היו דחיות שונות הן בגלל חילופי ייצוג (4 פעמים), הן בגלל סירובו של המשיב לשתף פעולה עם הסניגורים שמונו לו מטעם הסניגוריה הציבורית. האחריות לעיכובים אינה רובצת איפוא לפתח בית המשפט, או באי כוח הצדדים.

8.

עברו של המשיב, ובראש וראשונה העבירה הנוכחית המיוחסת לו על פי ראיות לכאורה, מציגים מסוכנות של ממש. מסוכנות זו מטה בנסיבות העניין את כף המאזניים לעבר האינטרס הציבורי בשלום הציבור וביטחונו, ובפרט לשלום המתלוננים.

9.

כאן המקום להדגיש כי מסקנות תסקיר המעצר הן חד-משמעיות ועל פיהן, בשל מצבו הנפשי של המשיב ומסוכנותו הרבה, וכן בגין העדר חלופת מעצר ראויה – לא מומלץ לשחררו.

10.

סוף דבר, מעצרו של המשיב מוארך כמבוקש בתשעים יום, שיימנו החל מתאריך 4.11.08, או עד למתן פסק דין בת"פ 7021/08 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם מביניהם.