פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
8984/11
לפני:
כבוד השופטת ע' ארבל
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
פלוני
בקשה עשירית להארכת מעצר מעבר לתשעה
חודשים, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים),
התשנ"ו - 1996
בשם המבקשת:
עו"ד נעמי לולב
בשם המשיב:
עו"ד גלאון
קפלנסקי; עו"ד הראל לוי
החלטה
בפני בקשה עשירית להארכת מעצרו של המשיב לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין
הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) התשנ"ו-1996.
1.
ביום 16.6.09 הוגש נגד המשיב כתב אישום חמור המייחס לו ביצוע עבירות מין חמורות בשני מתלוננים קטינים. על פי החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב מיום 8.11.09 (כבוד השופטת ח' כוחן) נעצר המשיב עד תום ההליכים. בעקבות חוות דעת פסיכיאטריות שהוגשו בעניינו נקבע כי המשיב ירצה את המעצר במחלקה הסגורה בבית חולים לחולי נפש "אברבנאל".
בהחלטה בבקשה הראשונה להארכת המעצר מעבר לתשעה חודשים (כבוד השופטת א' חיות) מיום 15.3.10, שהתקבלה בהסכמת בא כוח המשיב, נקבע כי תתאפשר למשיב שעת טיול אחת מידי יום בחצר בית החולים בו הוא שוהה בליווי ובפיקוח של הצוות המטפל. מאז ועד יום הגישה המדינה תשע בקשות להארכת מעצרו של המשיב, במסגרתן הוארך מעצרו לפרקי זמן קצובים.
2.
בדיון שנערך בפני הסכים בא כוח המשיב להארכת המעצר המבוקשת, אם כי הוא ביקש לבחון את האפשרות להקל בתנאי המעצר. הוא הטעים כי השהייה הממושכת במחלקה סגורה ובתנאים בהם זוכה המשיב לשעת טיול אחת בלבד בחצר בית החולים מידי יום, קשה עד מאוד. לדידו, בנסיבות בהן המשיב נתון במעצר שכזה משך יותר משנתיים ימים ניתן לומר כי מתקהה מסוכנותו ומשתנה נקודת האיזון בין האינטרס הציבורי ובין אינטרס הנאשם. נוכח האמור, עתר הסנגור כי תינתן למשיב האפשרות לצאת לפרקי זמן ממושכים יותר לחצר בית החולים או לסביבתו של בית החולים, בפיקוח ובליווי הצוות הרפואי או בני משפחתו של המשיב.
המדינה מצידה התנגדה לבקשת הסנגור וטענה כי נוכח מסוכנותו המובהקת של המשיב אין לאפשר את יציאתו מחוץ לכותלי בית החולים.
3.
אכן, מצב בו שוהה אדם למעלה משנתיים במעצר במחלקה סגורה בבית חולים לחולי נפש, כאשר לא ברור אימתי יסתיים ההליך המשפטי בעניינו, הינו מצב קשה ביותר. ואולם, המסוכנות הנשקפת מן המשיב זועקת, בשים לב לחומרת העבירות המיוחסות לו, עברו הפלילי המכביד, וחוות הדעת הרפואיות שהתקבלו. עיון בתסקיר שירות המבחן וההחלטות הנוגעות לעניינו של המשיב מעלה כי בשלב זה לא ניתן לשקול שהותו מחוץ לכותלי בית החולים, גם לא למספר שעות מידי יום, כבקשת הסנגור. עם זאת, אני סבורה כי ראוי לבחון עם הגורמים המטפלים את אפשרות שחרורו של המשיב לחלונות ארוכים יותר מידי יום בין כותלי המסגרת הסגורה בפיקוח ובליווי של הצוות המטפל ובסיוע בני המשפחה במידת האפשר. זאת, מבלי לפגוע בתנאי המחלקה הסגורה ובביטחון החולים והסביבה.
נוכח האמור, אני מורה כי לאחר קבלת עמדת הגורמים הטיפוליים באשר להיתכנות הארכת החלונות בהם שוהה המשיב בחצר בית החולים, יגיש הסנגור לבית המשפט הודעה מעדכנת בעניין בצירוף המלצת הגורמים המטפלים. המדינה תהה רשאית להגיש תגובה מקבלת ההודעה המעדכנת תוך 5 ימים. לאחר קבלת ההודעה והתגובה תינתן החלטה בבקשה.
בכפוף לאמור, ובהתאם להסכמת הסנגור, מוארך מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל מיום 17.12.11, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 1036/09 בבית המשפט המחוזי בתל אביב, לפי המוקדם.
ניתנה היום, י"ג בכסלו התשע"ב (9.12.2011).
ש ו פ ט ת