בש"פ 900/97 מדינת ישראל נ. דהן דוד

(מס' 2)

זוהי בקשה להארכת מעצרו של המשיב מעבר לשנה, על פי הוראות סעיף 54 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב1982-.

נגד המשיב הוגש, ביום 4.3.96, כתב אישום לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (ת.פ. 21/96), בו מיוחסות לו בשבעה אישומים העבירות הבאות: עבירות מין במשפחה, שעניינן מעשי אינוס ומעשי סדום שבוצעו בבנותיה הקטינות של אשת המשיב - תחילה בבוגרת מאז שהגיעה לגיל 12 ואחר כך, כשהמדובר במעשי סדום בלבד, בצעירה ממנה עם הגיעה לגיל 10 - ומעשה מגונה שבוצע בבנה הצעיר של האשה (אישומים 1 עד 4); מעשה מגונה שבוצע בצעירת הבנות, המשותפת למשיב ולאשתו (אישום 5); הדחה בחקירה, שיבוש הליכי משפט והטרדת עד במהלכם של ההליכים שננקטו בקשר לעבירות הנ"ל, (אישומים 6 ו- 7).

עם הגשת כתב האישום, נתבקשה החזקתו של המשיב במעצר עד תום ההליכים; ובית המשפט נעתר לבקשה והורה בהתאם.

למרבית הצער, נפתחה פרשת התביעה בעניינו של המשיב רק ביום 19.11.96; וזאת, בשל כך שהמשיב ראה לנכון להחליף עד למועד האמור ארבעה סניגורים והחמישי - מן הסניגוריה הציבורית - היה מוכן לדיון רק במועד האמור. גם משנפתחה פרשת התביעה, לא התנהלו ההליכים בקצב משביע רצון: תחילה בשל בקשת דחייה של הסניגור; לאחר מכן בשל טענת פסול כנגד ההרכב, שנדחתה הן בערכאה הדיונית והן בערכאת הערעור; ולבסוף, לנוכח בקשה של המשיב להחליף גם את הסניגור החמישי, ניתוח שהיה על המשיב לעבור והמתנה לגמר שירות מילואים של הסניגור.

בית המשפט עשה כמיטב יכולתו על מנת לקדם את ההליכים; ואף ביטל מועדים שנקבעו להוכחות בפרשה אחרת. כיום התיק קבוע לשמיעת העד האחרון של התביעה ולסיום ההליכים כולם, לרבות הסיכומים, בימים 2.4.97 ו- 3.4.97; וזאת על רקע יציאתו של הסניגור לשירות מילואים מיום 17.2.97 ועד ליום 11.3.97.

הסניגור המלומד, הדגיש בדבריו: כי הארכת מעצרו של שולחו כרוכה בהארכת עינויי הדין העוברים עליו, בסבלו הקשה עקב מצב בריאותו הרעוע בעקבות הניתוח שעבר וניתוח צפוי ובפגיעה ביכולתו להכין כדבעי את הגנתו; וכי "מסוכנותו" התכרסמה במידה משמעותית בהתחשב בכך, שעדי התביעה כבר נשמעו ואין חשש שהוא יחזור על מעשים דומים כלפי אנשים זרים.

אכן מעצר מחמיר את עינויי הדין שבהמתנה לסיום ההליכים. ברם, כמפורט לעיל, התמשכות ההליכים במקרה דנן אינה תולדה של מחדל או כשל של התביעה או של מינהל בתי המשפט, שלטונות בית הכלא מטפלים בבעיותיו הרפואיות של המשיב והסניגוריה הציבורית מעמידה לרשותו את כל הכלים הדרושים להכנת הגנתו.

לנוכח חומרתן היתירה של העבירות המיוחסות למשיב בכתב האישום, הרקע להתמשכות ההליכים עד עתה והסיכוי הממשי כי אלה יסתיימו בימים הראשונים של חודש אפריל 1997, החלטתי להיעתר לבקשה.

בהחלטתי מיום 13.2.97 הארכתי את מעצרו של המשיב עד ליום 1.4.97, על מנת לאפשר קיום דיון ענייני בבקשת המדינה. עתה, על רקע הפרטים שהתבררו בדיון הענייני, כמפורט לעיל, הנני מאריך את מעצרו של המשיב מיום 1.4.97 ועד ליום 3.6.97 או עד למתן פסק הדין בת.פ. 21/96 הנ"ל, לפי המועד המוקדם מבין השניים.