בש"פ 9007-23 בש"פ 9007-23

לפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט ג' צפריר) במ"ת 45807-12-22 מיום 19.12.2023 בה דחה בית המשפט המחוזי בקשה לעיון חוזר שהגיש העורר וקבע שהעורר יוותר במעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

מדובר בעורר ששוחרר בהחלטה קודמת בתנאים מגבילים של מעצר בית מלא. אין חולק כי העורר הפר את תנאי השחרור כאשר יצא מהבית ביום 31.10.2023. לאחר דיון שהתקיים בבית משפט זה, הוחזר עניינו של העורר לבית המשפט המחוזי לבחינת חלופת מעצר. בית המשפט הורה לקבלת תסקיר של שירות המבחן ולאחר מכן כאמור קבע כי אין מקום לשחרר את העורר לחלופה שהוצעה על ידיו. באת כוח המשיבה טענה כי המשיבה חוזרת על עמדתה הקודמת לפיה ניתן לבחון חלופת מעצר, וזאת בלבד שהמפקחים שיוצעו לא יהיו המפקחים הקודמים שנקבעו בהחלטה הקודמת, ובכלל זה הוריו של העורר. יחד עם זאת, הדגישה באת כוח המשיבה כי כל חלופה שתוצע תצטרך להבחן על ידה לגופה. מנגד טוענת באת כוח העורר, כי הפרת תנאי הפיקוח לא נעשתה כאשר העורר היה בפיקוח של הוריו, אלא כאשר הוא היה במקום אחר תחת פיקוח של מפקח אחר.

אני סבורה כי כאשר מדובר בעורר שהפר פעם אחת את אמונו של בית המשפט, צריך לנהוג בזהירות רבה בבחינת אלטרנטיבה חדשה לשחרור בתנאים. המדינה במקרה דנן הסכימה לבחינת חלופה נוספת, אלא שהיא דרשה שהחלופה תהיה שונה מהחלופה הקודמת. אני סבורה כי בדין סברה כך המדינה. אין מניעה לטעמי כי הורי העורר יהוו חלק ממערך הפיקוח, וזאת כל עוד יחד עם אחד ההורים יהיה מפקח נוסף שיוכל להבטיח פיקוח מהודק יותר על העורר, לפחות בשלבים הראשוניים של שחרורו לחלופה.

לכן בשלב זה אין מקום לקבל את הערר. יחד עם זאת, ולאור עמדת המשיבה, אין מניעה כי העורר יפנה פעם נוספת לבית המשפט המחוזי בכל עת שימצא לנכון, ויציע חלופת מעצר מעודכנת אשר תבחן על ידי בית המשפט בהתאם למה שצוין.