בש"פ 901/09 גבי בקלה נ. מדינת ישראל

1.

לפני ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כב' השופטת מ' ברנט), בה התקבל ערר המדינה על החלטת בית משפט השלום בבאר-שבע (כב' השופט י' פרסקי) לשחרר את העורר בחלופת מעצר.

2.

העורר מואשם בכך כי ביצע כלפי בת זוגו (להלן - המתלוננת) תקיפה בנסיבות מחמירות, איומים והדחה בחקירה. על-פי המתואר בכתב האישום, במהלך נסיעה משותפת מרמלה לבאר-שבע, איים העורר על המתלוננת, באומרו: "רק נגיע לבית גם אותך אני יפרק". כאשר הגיעו לבאר-שבע, תקף העורר את המתלוננת, במשיכתה מידה ומשערותיה, ובדחיפתה. בסמוך לכך, איים העורר על המתלוננת כי יהרוג אותה, והוסיף: "תדעי לך אין לך חיים, אני יכנס לבית סוהר, אני ישתחרר מתי שהוא אבל תדעי שאין לך חיים", וחזר על כך מספר פעמים. לאחר מכן, איים העורר על המתלוננת, בנוכחות השוטר תמיר איתן, בכך שאמר לה כי הוא והיא לא יחיו. את כל זאת עשה העורר בהיותו בגילופין.

3.

עם הגשת כתב האישום, ביקשה המדינה לעצור את העורר עד תום ההליכים נגדו.

4.

בדיון שהתקיים ביום 2.12.08 בבית משפט השלום בבאר-שבע, הסכימו הצדדים על קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, ועל קבלת תסקיר שירות המבחן בעניינו של העורר.

5.

שירות המבחן הגיש תסקיר, ולאחר מכן אף תסקיר משלים.

בתסקיר הראשון צוין, כי העורר מוכר לשירות המבחן, בעקבות העמדתו בפיקוח שהסתיים, במסגרת תיק פלילי קודם שהתנהל נגדו בבית משפט השלום בבאר-שבע. שירות המבחן סבר כי ההליך הטיפולי הועיל לעורר ביחסיו עם אשתו, והתרשם זו הפעם מרצונו של העורר להמשיך את הקשר הטיפולי במסגרת שירות המבחן. עוד צוין בתסקיר, כי העורר מתקשה לקבל אחריות על חלקו בדינמיקה הבעייתית בינו לבין המתלוננת, ולבחון את דפוסי שתיית האלכוהול שלו ואת תוצאותיהם. על-פי הערכת שירות המבחן, במצבי קונפליקט, כאשר העורר חש מושפל וחסר אונים, הוא מתקשה לשלוט בתגובותיו, ולעיתים עשוי להגיב בתוקפנות. בהצגת עמדתו, ציין שירות המבחן כי לקח בחשבון את מעורבותו הקודמת של העורר בפלילים, את הערפול בדבריו בענין צריכת האלכוהול כיום, ואת התרשמותו מן הקשר הזוגי הבעייתי. שירות המבחן סבר כי קיימת רמת סיכון בינונית-עד גבוהה להישנות התנהגות פורצת גבולות מצד העורר, אך ציין כי ייתכן ששחרורו העורר לחלופת מעצר בפיקוח גורם סמכותי ומציב גבולות, לצד הטלת פיקוח מעצר ושילוב במערך הטיפולי בשירות המבחן, יצמצם את רמת הסיכון. שירות המבחן סבר כי חיוני לשוחח עם המתלוננת לצורך גיבוש עמדה סופית, שיחה אשר לא התאפשרה באותה עת בשל אבלה על פטירתו הפתאומית של אחיה.

6.

התסקיר המשלים הוגש לאחר שיחה עם המתלוננת. צוין בתסקיר, כי המתלוננת דיווחה על התנהגות תקינה בדרך כלל של העורר בביתו, אך מסרה, כי בעיתות בהן צורך העורר אלכוהול, הוא מגיע למצבי שכרות ונוהג בתוקפנות כלפיה.

שירות המבחן בחן אפשרות לשליחת העורר לחלופת מעצר בבית אחיינו בנתיבות. הוא התרשם כי חלופה זו עשויה להוות עבורו גורם מציב גבולות, וכי החלת חלופה זו בנוסף להשתלבות העורר בטיפול בנפגעי אלכוהול, עשויה להביא להפחתת רמת הסיכון הנשקף ממנו. נוכח זאת, סבר שירות המבחן כי יש לשחרר את העורר לחלופה המוצעת, יחד עם פיקוח עליו במסגרת שירות המבחן, ושילובו בקבוצה טיפולית של מטופלים השוהים במעצר בית ובמערך הטיפולי במרכז לטיפול בנפגעי אלכוהול בבאר-שבע.

7.

לאחר הגשת התסקירים קיים בית משפט השלום דיון נוסף, אשר בסופו ניתנה החלטתו. בית משפט השלום פסל את חלופת המעצר בבית אחיינו של העורר, שהתגלה כבעל עבר הפלילי אשר ריצה עונשי מאסר. חרף זאת, הורה בית המשפט על שחרור העורר למעצר בית מלא בנתיבות תחת פיקוחם של שני ערבים אחרים, יוסי גבייהו על אף שהוא נתון להליך פלילי המתנהל נגדו, ומהבאו אמבלו, אחייניה של המתלוננת. כן הוטלו במסגרת החלופה תנאים כספיים ופיקוח מעצר של שירות המבחן למשך שישה חודשים. עוד נאסר על העורר ליצור עם המתלוננת כל קשר, ישיר או עקיף.

8.

המדינה עררה על החלטה זו לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע.

9.

בית המשפט המחוזי קיבל את הערר, והורה על מעצר העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. הוא ציין בהחלטתו, כי לעורר הרשעות קודמות בעבירות אלימות במשפחה נגד המתלוננת, וכי בעבר ריצה שני עונשי מאסר, האחד בעבודות שירות והשני בריצוי בפועל על עבירות כנגד בת זוגו. כמו כן, נגד העורר תלויים ועומדים שני עונשי מאסר על-תנאי, בני שמונה ושלושה חודשים, והם חבי-הפעלה. הוסיף בית המשפט קמא וציין כי ביום 7.5.07 הורשע העורר בתקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות ובאיומים כלפי המתלוננת. הוא ציין, כי בתסקיר שירות המבחן שהוגש לפני מתן גזר הדין באותו הליך, טענה המתלוננת, כפי שעשתה גם כאן, כי בעבר נהג העורר לשתות כמעט מידי יום, ולגלות תוקפנות מילולית ופיזית כלפיה, אך לעת גזר הדין הוא כמעט אינו שותה, רמת תוקפנותו ואלימותו כלפיה פחתה, וחל שיפור במערכת היחסים ביניהם. בית המשפט קבע, כי אין ליתן אמון בעורר, אשר איננו נרתע מלהמשיך במעשיו האלימים כלפי המתלוננת, בעוד תלויים ועומדים נגדו עונשי מאסר על-תנאי חבי-הפעלה, והוא אף איננו נרתע מהשמעת איומים קשים כלפיה אפילו בנוכחות שוטר. משכך, ומשלא ניתן משקל ראוי על ידי בית משפט השלום למסוכנותו של העורר, נקבע כי אין להורות על שחרורו בתנאים מגבילים.

10.

על החלטה זו משיג העורר לפני.

11.

טוען העורר, כי אין ראיות לכאורה ממשיות להוכחת עבירת האיומים בנוכחות שוטר. בא-כוח המדינה לא התייחס לענין זה בטיעוניו בבית המשפט המחוזי, והראייה היחידה הקיימת בענין זה הינו דו"ח פעולה שאינו חתום מאת השוטר תמיר איתן (נספח י' לערר). חרף זאת, נטען כי בית המשפט קמא ייחס חשיבות לכך, שלכאורה, איים העורר על המתלוננת בנוכחות שוטר. עוד טוען העורר, כי ניתן ללמוד מהחלטת בית המשפט קמא, כי לא נתן משקל רב לגרסת המתלוננת בפני שירות המבחן, מפני שהשמיעה דברים דומים במסגרת הליך פלילי קודם שנוהל נגדו. בענין זה טוען העורר כי בכתב האישום הנוכחי נדון אירוע נקודתי, בו נסע עם המתלוננת לאירוע משפחתי מחוץ לעיר, ושם שתה אלכוהול. לדבריו, אין ראיה המפריכה את טענתו כי הוא כמעט אינו שותה. העורר מדגיש כי את העבירות שבגינן נשפט בשנת 2007, ביצע שנתיים וחצי קודם לכן, בחודש דצמבר 2004. בתקופה הנדונה השתתף בהליך טיפולי, בו המשיך גם אחר כך, דבר שהביא לשינוי חיובי בקשר שבינו לבין המתלוננת. עוד נטען, כי בית המשפט המחוזי הסתמך בקביעותיו על החלטות של בית המשפט העליון, שניתנו בעניינם של נאשמים אשר ביצעו עבירות חמורות בהרבה מן העבירות המיוחסות לו, המצויות ברף נמוך של אלימות. לכן, נטען, כי בית המשפט קמא טעה בהתעלמו מהמלצת שירות המבחן, שניתנה בהתחשב, בין היתר, בעברו של העורר, וכאשר קבע כי לא ניתן לשחרר את העורר לחלופת מעצר. העורר מוסיף, כי פטירתו הפתאומית של אחי המתלוננת, אשר אמור היה לשמש ערב לשחרורו בחלופת מעצר, עשויה לרתום את העורר להליך הטיפולי כדי להעמיק את השינוי החיובי שבו החל.

נוכח כל האמור, מבקש העורר להשתחרר בתנאים כפי שנקבעו בידי בית משפט השלום.

12.

המדינה מתנגדת לשחרורו של העורר בחלופת מעצר. היא טוענת כי עברו הפלילי של העורר בעבירות אלימות כלפי המתלוננת על רקע שכרותו והעובדה כי עונשי מאסר על תנאי בני הפעלה התלויים נגדו לא הרתיעו אותו מלחזור ולבצע עבירות כלפי בת זוגו, ועל רקע העבירות נשוא הליך זה – כל אלה יוצרים תמונת מסוכנות שלא ניתן להתמודד עמה בחלופת מעצר בתנאים. לפיכך דין העורר להשאר במעצר עד תום ההליכים.

13.

מקרה זה יוצר דילמה לא קלה, ואין זה מפליא כי שתי הערכאות הקודמות הגיעו כל אחת למסקנה שונה בשאלת החלת חלופת מעצר על העורר.

העבירות המיוחסות לעורר בהליך זה משקפות את מסוכנותו כלפי המתלוננת הן בשל האלימות הטבועה בהן, ובעיקר מן הטעם שנעשו תחת השפעת אלכוהול. קיים חשש כי מאיומים ומתקיפה אלימה של המתלוננת עלול העורר, חלילה, לעבור לבצוע מעשים אשר יסכנו

באופן ממשי את שלומה של המתלוננת, ואף יאיימו על חייה. אולם, אף שאין להקל ראש בעבירות נשוא כתב אישום זה, עדיין אין מ דובר במעשים הנמצאים ברף הגבוה של אלימות במשפחה.

אלא שבצד העבירות נשוא הליך זה, רובצות על כתפי העורר פרשיות אלימות קודמות כלפי בת זוגו, וכן מוטלים עליו עונשי מאסר על תנאי ברי הפעלה. לעורר הרשעות קודמות בעבירות אלימות שונות, בהן כלפי אשתו, והעונשים המותנים לא הרתיעו אותו. גם ריצוי שני עונשי מאסר - האחד בעבודות שירות והשני בריצוי בפועל לא הביאו אותו לריסון דרכיו כלפי המתלוננת. רק ביום 7.5.07

הורשע בעבירה נוספת של תקיפה הגורמת חבלה של ממש כלפי אשתו המתלוננת.

על רקע כל אלה, ועל רקע התרשמות שירות המבחן כי מהעורר נשקפת מסוכנות בינונית עד גבוהה להישנות התנהגות עבריינית כלפי אשתו, התלבטו הערכאות דלמטה בשאלת שחרורו והגיעו, כאמור, למסקנות שונות בשאלה זו.

14.

בנסיבות המתוארות, גם אני התלבטתי לא מעט בעניינו של העורר, אולם בסופו של יום, ולאחר שיקלול כלל השיקולים, הגעתי למסקנה כי יש לתת משקל נכבד להמלצת שירות המבחן, אשר ראה, חרף שילוב הנסיבות המתואר, להציע חלופת מעצר לעורר בישוב נתיבות, הנמצא במרחק ממקום מגוריה של המתלוננת בבאר שבע. זאת, עשה מתוך מחשבה כי אם תימצא חלופה שניתן לסמוך עליה אפשר לבודד את העורר מן המתלוננת, באופן שיגרע באופן ניכר ממסוכנותו כלפיה. אך כל זאת בתנאי שהפיקוח על העורר במעצר הבית יהיה אחראי, רציני, מתמיד ורצוף במשך כל שעות היום והלילה.

15.

אלא שלגבי החלופה הראויה בעניינו של העורר סטה בית משפט השלום, ובצדק, מהחלופה שהוצעה על ידי שירות המבחן לאחר שהתברר כי המפקח שהוצע לשמור על העורר הוא עצמו בעל עבר פלילי נכבד וריצה עונש מאסר לא קצר. בית משפט השלום בחן חלופה אחרת ביוזמתו, והחליט על חלופה בנתיבות בפיקוח ה"ה גבייהו ואמבלו וכן קבע תנאי שחרור נוספים. אלא שכנגד הערב גבייהו תלוי תיק פלילי בגין תקיפת שוטר.

16.

בנסיבות הענין, אני

מחליטה כי הענין יחזור לבית משפט השלום כדי שיבחן פעם נוספת חלופת מעצר הולמת בעניינו של העורר. תנאי השחרור שנקבעו בהחלטת בית משפט שלום ישארו בעינם, למעט הקביעה בענין מינויו של מר גבייהו כמפקח, שאינו מתאים בשל מעורבותו בהליך פלילי. שירות המבחן יבחן התאמתו של מפקח נוסף במקום מר גבייהו, שיתלווה למפקח אמבלו (להוציא יזהר ביילין שנמצא בלתי מתאים על ידי בית משפט השלום בשל עברו הפלילי).

התסקיר המשלים של שירות המבחן בענין מפקח או מפקחים נוספים במקום מר גבייהו יוגש בתוך 10 ימים לבית משפט השלום. בית המשפט ישקול את תוכנו ויתן החלטתו על פי שיקול דעתו.

מעצר העורר ישאר בעינו עד להכרעה בעניינו בידי בית משפט השלום.

הערר מתקבל בכפוף לתנאים המפורטים לעיל.