פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
9014/07
בפני:
כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין
העורר:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 22.10.07
בב"ש 60158/07 שניתנה על-ידי כבוד השופט ג' נויטל
תאריך הישיבה:
כ' בחשוון התשס"ח
בשם העורר:
עו"ד בועז קניג
בשם המשיבה:
עו"ד בת עמי ברוט
החלטה
הערר מופנה כנגד החלטתו של בית-המשפט המחוזי, שעל-פיה נדחתה בקשתו של העורר לצאת ללימודים בבית-ספרו חלף מעצר-הבית המלא שבו הותנה שחרורו.
דין הערר להידחות.
כתב-האישום המתוקן מייחס לעורר עבירות של סחיטה באיומים, של קשירת קשר לביצוע פשע ושל הטרדת עד בנסיבות מחמירות. על-פי הנטען בכתב-האישום, העיד קורבן העבירות כנגד העורר בתיק פלילי בו הואשם העורר בשימוש בסמים מסוכנים. אף שהקורבן מאן להעיד כנגד העורר בבית-המשפט, מתברר כי הוא העיד כנגדו במשטרה והודעתו הוגשה כראיה במשפט. כיוון שכך, קשר העורר יחד עם אחר, קשר להתנכל לקורבן הקטין, להפחידו ולסחוט ממנו כספים. הם באו לביתו כשהם מצויידים בסכינים, איימו עליו כי הם ידקרו אותו והאחר אף הצמיד סכין לגופו. באותו מעמד דרש העורר מהקורבן כי ישלם לו 5,000 ש"ח כ"פיצוי", אולם הקורבן הצליח לגייס רק 2,000 ש"ח ושילם סכום זה לידי העורר. בכך לא קנה לעצמו שלום, שכן חבריו של העורר קשרו קשר להטרידו ולתקוף אותו.
אין מחלוקת כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המעשים המיוחסים לעורר והתביעה ביקשה מבית-המשפט המחוזי להורות על מעצרו עד תום משפטו. בבקשה מצהירה נציגת המדינה כי קורבן המעשים חושש גם היום לשתף פעולה בחקירה וכך גם אימו, שחוששת פן יבולע לבנה. אימו של קטין שהיה אמור לשמש כעד-תביעה נוסף והתחמק מלבוא לדיונים, מסרה לחוקרים כי בנה אויים וכי אם יעיד בבית-המשפט ידקרו אותו. היא סירבה לאפשר לחוקרים לגבות הודעה מבנה, ולא הייתה מוכנה לגלות את המקום אליו הוגלה בשל הפחד שאחז בו.
מ דובר איפוא במסכת אירועים קשה וחמורה. סחיטה באיומים היא עבירה הנגועה בהשלטת טרור, לפחות, כך לכאורה, במקרה הזה. מי שרודף עד חורמה אדם אחר, משליט פחד בחייו של הקורבן ומשבש את אורח חייו – אין לסמוך עליו כי אם יהלך חופשי מחוץ לביתו לא יפגע בקורבן הזה או בקורבנות אחרים. הסניגור מציע כי העורר ילמד בבית-ספר אחר, ולא במקום בו לומד הקורבן, אך בצדק מציינת המדינה כי גם בכך אין כדי להבטיח את שלומו של הציבור ואת שלומם של קטינים אחרים שעלולים להיקלע בדרכו של העורר. כיוון שכך, אין כל פגם בהחלטתו של בית-המשפט המחוזי שלא להתיר לעורר, בשלב זה, לצאת את הבית לצורכי לימודים.
יצויין, כי שירות המבחן בתסקיר ראשוני לא המליץ על חזרתו של העורר ללימודים עד שיושלם האבחון שנערך בעניינו. לצורך השלמה זו נקבע דיון נוסף בעוד חודש ימים, אז ישקול בית-המשפט המחוזי גם את התסקיר המשלים. מכל
מקום, בדין החליט בית-המשפט המחוזי שלא לאפשר יציאות נוספות של העורר מחוץ לביתו, בהתחשב במסוכנות הרבה העולה מתוך מעשיו.
הערר נדחה.
ניתנה היום, כ' בחשוון התשס"ח (1.11.07).
המשנה-לנשיאה