בש"פ 9035-22 בש"פ 9035-22

1.בהמשך להחלטתי מיום 4.1.2023, הוגשו הודעות עדכון מטעם עו"ס לחוק הנוער והאפוטרופא לדין באשר למצבם של הקטינים כיום.

2.מהודעות העדכון עלה כי ביום 10.1.2023 התקיים דיון בבית המשפט לנוער באשר לבקשת עו"ס לחוק הנוער להאריך ב-60 ימים נוספים את צווי המשמורת הזמניים של ילדי העורר על מנת לסיים את הליך האבחון של הקטינים (צב"נ 525-01-23 רווחה חריש – מועצה מקומית חריש נ' סגל ואח' (10.1.2023)). לאחר ששמע את טיעוני הצדדים, ובתוך כך את העורר, את אֵם הילדים, את האפוטרופא לדין, ואת העו"ס לחוק הנוער, בית המשפט האריך את תוקף הצווים עד ליום 5.3.2023. עוד צוין בהודעות העדכון כי בתו בת ה-6 של העורר שוהה באופן זמני במסגרת מרכז חירום לצורך אבחון וגיבוש המלצות לטיפולה, וכי נראה שישנה התקדמות בהסתגלותה למצב. באשר לתאומים בני ה-7, הובהר כי אלו שוהים במעון לילדים עם צרכים מיוחדים; כי לנוכח מעצרו של האב ומצבה הנפשי של האם, התכנסו ועדות טיפול דחופות שבמסגרתן עלו תהיות באשר להתאמת התאומים למעון שבו הם מצויים לנוכח גילם הצעיר ומצבם הייחודי; וכי על אף שהמעון אינו נותן מענה אופטימלי לצרכי הקטינים, ישנה התקדמות בהשתלבותם.

3.כאמור בהחלטתי הקודמת בעניינו של העורר, טובת הקטינים מהווה שיקול הומניטרי כבד משקל בבחינת חלופת המעצר. אך מנגד, מתקיימת עילת מעצר "עוצמתית" של מסוכנות לנוכח המעשים והעבירות המיוחסות לעורר בכתב האישום.

מהודעות העדכון שהוגשו וכן מפרוטוקול הדיון מיום 10.1.2023 בבית המשפט לנוער, עולה כי אין זה ברור שטובת הקטינים מובילה למסקנה שיש לשחרר את העורר לחלופה. אף אם העורר ישוחרר לחלופת מעצר, ספק רב אם ילדיו יוחזרו למשמורתו בשלב זה. מה גם, ומבלי להביע עמדה באשר לעונש שיוטל על העורר ככל שיורשע, ככל שהעורר ישוב לכותלי בית הכלא לאחר מתן פסק הדין בעניינו, הקטינים עשויים למצוא עצמם נודדים פעם נוספת בין המסגרות השונות, כשהם נדרשים להסתגל מחדש לסביבתם ולמצבם בעוד שהם זקוקים ביציבות ובשגרה קבועה. ככל שהתרשמתי מהחומר שלפני, גם חוסר הוודאות בכל הנוגע לשחרורו או אי שחרורו של העורר מערער את היציבות והוודאות הנדרשת לצורך מציאת פתרון הולם לקטינים.

לבסוף יוער כי מהודעות העדכון עולה כי חרף קשיי ההסתגלות שגילו הקטינים, בתו של העורר השתלבה במרכז החירום והיא משתפת פעולה עם גורמי המקצוע במקום, ואף במצבם של התאומים חל שיפור. ברי כי לא מדובר במצב אידיאלי, כפי שציינה האפוטרופא לדין, אולם כפי שציינתי בהחלטתי הקודמת, בעניינו של העורר "רב הנסתר על הגלוי". כזכור, העורר מואשם בעבירות של ייצור וסחר בנשק, והמסוכנות הנשקפת ממעשיו היא גבוהה. על אחת כמה וכמה, לנוכח הפער הבלתי מוסבר בין תפקודו התקין של העורר לאורך השנים ובין נסיבות מעצרו והעבירות המיוחסות לו.

4.במצב דברים זה, בהינתן המסוכנות הנשקפת מהמעשים המיוחסים לעורר, ובהינתן ששחרור העורר לחלופת מעצר אינו בהכרח מיטיב עם הקטינים – הערר נדחה.