בש"פ 9049/08 מדינת ישראל נ. פלוני

1.

זהו ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז ( כב' השופט מ' יפרח ) מתאריך 28.10.08 (עמ"ת 3793-10-08), במסגרתה התקבל עררו של המשיב על החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה ( כב' השופט נ' שטרנליכט ) והוחלט לשחררו לחלופת מעצר.

2.

בתאריך 28.5.08 הוגש כנגד המשיב כתב אישום המייחס לו שורת עבירות של תקיפת בת זוג בנסיבות מחמירות; תקיפת בת זוג בנסיבות מחמירות הגורמת חבלה של ממש; איומים; וכליאת שווא.

על פי הנטען בכתב האישום, המשיב והמתלוננת נישאו בחודש אוקטובר 2007, ובתקופה הרלוונטית לכתב האישום הייתה המתלוננת בחודש החמישי להריונה. באישום הראשון נטען כי החל מכחודש לאחר נישואיהם (דהיינו מחודש נובמבר 2007) ועד לחודש מאי 2008, תקף המשיב את המתלוננת בהזדמנויות שונות בביתם שבג'לג'וליה, בכך שהכה בה בידיו, בעט בה, וסטר לה בפניה.

באישום השני נטען כי במהלך חודש מאי 2008, במועד אשר אינו ידוע במדויק, תקף המשיב את המתלוננת בכך שנכנס אל תוך חדר השירותים, עת שהתה בו, סטר לה בפניה, משך אותה בחוזקה אל מחוץ לחדר, תוך שהוא גורר אותה ומושך בשערות ראשה, הטיח את ראשה בקיר והכה בה בכל חלקי גופה.

באישום השלישי נטען כי בתאריך 24.5.08 בשעה 13:00 או בסמוך לכך, יצאה המתלוננת לבדוק את הכביסה התלויה מחוץ לביתם, ללא כיסוי ראש. בתגובה לכך התקרב המשיב אל המתלוננת ותקף אותה בכך שסטר בפניה מספר רב של פעמים, וכתוצאה מכך נחבט ראשה של המתלוננת בכוח בקיר. בהמשך, כך נטען, נטל המשיב מקל עץ והכה באמצעותו את המתלוננת בכל חלקי גופה. גם לאחר שהמתלוננת נפלה ושכבה על הרצפה, המשיך המשיב להכותה בידיה וברגליה באמצעות מקל העץ. עוד נטען באישום השלישי כי לאחר שהמתלוננת הצליחה להתיישב על הרצפה, נטל המשיב שוב את מקל העץ והכה באמצעותו בעוצמה בראשה של המתלוננת. כתוצאה מכך נגרמו למתלוננת חבלות של ממש והיא נזקקה לקבלת טיפול רפואי.

באישום הרביעי נטען כי בתאריך 26.5.08 בשעה 17:00 או בסמוך לכך, יצאה המתלוננת לרוקן את פח הזבל מחוץ לביתם, ללא כיסוי ראש. בתגובה לכך תקף המשיב את המתלוננת בכך שסטר לה בפניה מספר רב של פעמים, נטל מקל עץ והכה באמצעותו את המתלוננת בכל חלקי גופה. עוד נטען כי לאחר שנכנס המשיב לחדר המקלחת, נטלה המתלוננת את מקל העץ וזרקה אותו דרך החלון אל מחוץ לבית. כאשר הבחין בכך המשיב, הוא נטל לידיו מגב עם מקל עץ, שבר אותו, ובאמצעות חלקו שב והכה את המתלוננת על ראשה, במקום בו פצע אותה יומיים קודם לכן. בהמשך לכך, כך לפי האישום הרביעי, תפס המשיב בחוזקה בשערה של המתלוננת, סטר לה בפניה ואיים עליה במילים: "אני כבר חוזר ואני אהרוג אותך". מיד לאחר מכן כלא המשיב כליאת שווא את המתלוננת בבית, בכך שנעל את דלת הבית מבחוץ ועזב את המקום. המתלוננת יצאה מן הבית דרך חלון, ונזקקה לסיוע עוברי אורח. כתוצאה ממעשים אלה נגרמו למתלוננת חבלות של ממש והיא נזקקה לקבלת טיפול רפואי.

3.

יחד עם הגשת כתב האישום, הגישה המדינה בקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים נגדו. בתאריך 2.6.08 קבע בית משפט השלום בפתח תקווה כי אין מחלוקת בדבר קיומה של תשתית ראייתית וכי תקיפתה של המתלוננת, תוך שימוש במקלות, ותוך התעלמות מכך שהיא נמצאת בחודש החמישי להריונה, מקימה חזקת מסוכנות נגד המשיב. עם זאת, הורה בית משפט השלום על הגשת תסקיר מעצר בעניינו של המשיב, לצורך בחינת חלופת מעצר.

בתאריך 10.7.08 הוגש תסקיר מעצר בעניינו של המשיב (להלן: התסקיר הראשון ). שירות המבחן התרשם כי המשיב מתקשה להכיר בבעייתיות שבמצבו ומנסה לצמצם מהתנהלותו האלימה כלפי המתלוננת ומאחריותו. כן התרשם שירות המבחן כי המתלוננת אינה ערה לרמת הסיכון שבו היא מצויה, אינה מסוגלת להגן על עצמה במצבי סיכון, וגם אמה אינה ערה לרמת הסיכון שבו מצויה המתלוננת ולא ברור אם היא מסוגלת להגן עליה. שירות המבחן שלל את שתי חלופות המעצר שהוצעו, האחת בבית משפחת אמו של המשיב בכפר קאסם ובפיקוחה, והשנייה בבית דודו של המשיב ובפיקוחו.

בתאריך 14.7.08 הורה בית משפט השלום על הגשת תסקיר משלים בעניינו של המשיב, שיבחן חלופות מעצר נוספות. בתסקיר המשלים (להלן: התסקיר השני ), שהוגש בתאריך 27.7.08, שלל שירות המבחן חלופת מעצר נוספת שהוצעה, בבית משפחת אמו של המשיב בכפר קאסם, בפיקוחם של דודיו המתגוררים באותו מתחם. שירות המבחן התרשם כי לנוכח העדר המוטיבציה מצידו של המשיב לטיפול בנושא האלימות ושתיית האלכוהול והעדר שיתוף הפעולה מצידו, חלופת המעצר שהוצעה איננה יכולה להפחית מרמת הסיכון ולהביא לשינוי בהתנהלותו.

בתאריך 28.7.08, לאחר שבחן את תסקיר המבחן השני, הורה בית משפט השלום בפתח תקווה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים בעניינו, בקובעו כי שחרורו עלול לסכן באופן משמעותי את המתלוננת. יחד עם זאת הוסיף בית משפט השלום בפתח תקווה כי המשיב רשאי להציע בעתיד חלופת מעצר חדשה, טובה יותר, ובמידה והיא תמצא על ידי שירות המבחן כחלופה ראויה, היכולה לאיין את מסוכנותו של המשיב כלפי המתלוננת, יהיה נכון בית המשפט לשקול אותה.

4.

המשיב הגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטת בית משפט השלום בפתח תקווה, במסגרתה הציע חלופת מעצר נוספת, בבית משפחת אימו בכפר קאסם, בפיקוח דודותיו, ובצירוף איזוק אלקטרוני. בבקשה נטען, בין השאר, כי תקופת המעצר שריצה המשיב תרמה להפחתת המסוכנות הנשקפת ממנו.

בתאריך 7.10.08 הוגש תסקיר מעצר נוסף (להלן: התסקיר השלישי ), שבחן את חלופת המעצר החדשה שהוצעה. שירות המבחן התרשם כי המשפחה מגויסת לסייע בשחרורו של המשיב, וכי הם ערים יותר לבעייתיות במצבו ולתפקידם כמפקחים. בתסקיר נטען כי חל שינוי מסוים בעמדתה של אמו של המשיב, המבטא הכרה ראשונית בקשייו של המשיב והבנה ראשוני לבעייתיות בהתנהלותו. שירות המבחן המליץ על שחרור המשיב לחלופת מעצר בבית דודיו בכפר קאסם, בפיקוח דודתו, גיסתה, ובני משפחת אמו של המשיב. כן הוצע להוציא נגד המשיב צו פיקוח מעצר, במסגרתו יבחנו צרכיו הטיפוליים, הן לעניין בעיית האלימות והן לעניין בעיית האלכוהול. כן הומלץ כי במסגרת התנאים המגבילים יובהר איסור יצירת כל קשר עם המתלוננת.

בתאריך 15.10.08 דחה בית משפט השלום את בקשתו של המשיב לעיון חוזר, תוך שהוא מפרט את הקשיים שמעורר התסקיר המשלים. על החלטה זאת הגיש המשיב ערר לבית המשפט המחוזי מרכז. בתאריך 28.10.08 קיבל בית המשפט המחוזי מרכז את הערר והורה על שחרור המשיב לחלופת מעצר, תוך שהוא מנמק זאת בהתפתחות הניכרת בתסקירי שירות המבחן. על פי החלטת בית המשפט הנכבד קמא, המשיב ישהה "במעצר בית" מלא בבית משפחת קרוביו בכפר קאסם, בפיקוח דודתו וגיסתו. כן הורה בית המשפט הנכבד קמא על כי המשיב יהיה נתון באיזוק אלקטרוני, על הוצאת צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד המשיב ועל הטלת איסור עליו לקיים כל קשר עם המתלוננת. המשיב נתבקש להפקיד 15,000 ₪ במזומן, ערבות עצמית וערבות צד ג' בסך 30,000 ₪ כל אחת, והמפקחות נתבקשו להפקיד ערבות בסך 30,000 ₪ כל אחת.

על כך הגישה המדינה את הערר שלפני. על פי החלטתי מתאריך 30.10.08, שחרור המשיב מעוכב עד להחלטה מפורטת בערר.

טענות המדינה

5.

לטענת המדינה, לא ניתן להסתפק בחלופת המעצר שנקבעה בנסיבות המקרה. לטענתה, מעשיו של המשיב מתאפיינים בדרגה גבוהה של אלימות ואכזריות ומעידים על עוצמת המסוכנות הגלומה בו, על העדר שליטה מצידו, על סטייתו מנורמות התנהגות מקובלות ועל היותו נתון לתגובות בלתי רציונאליות שעלולות לגלוש למעשי אלימות קשים. לטענת המדינה, אין בחלופת המעצר כדי לאיין את המסוכנות הנובעת מכך.

עוד טוענת המדינה כי שגה בית המשפט קמא בהישענו על תסקיר שירות המבחן השלישי, וזאת כיוון שהוא נכתב ללא שיחה עם המשיב, הוא אינו כולל הערכה מחודשת בדבר עמדותיו כלפי העבירות המיוחסות לו וכלפי המתלוננת, ואינו כולל התרשמות מהמפקחות המוצעות ומיכולתן לשמש עבור המשיב גורם סמכותי ומציב גבולות. המדינה טוענת גם כי בית המשפט קמא לא התמודד עם העובדה שמדובר למעשה בחלופת מעצר באותו מקום אשר נשלל בעבר, בשינוי המפקחים. כן טוענת המדינה כי בית המשפט קמא לא התמודד גם עם הסתירה המובנית בתסקיר המבחן, אשר מצביע מחד על קשר טלפוני שיוצר המשיב עם המתלוננת ובני משפחתה לאורך תקופת מעצרו, ומאידך הוא עומד על הצורך בהפרדה בין המשיב למתלוננת, וממליץ על שחרור לחלופת מעצר תוך איסור יצירת כל קשר עם המתלוננת.

על כך מוסיפה המדינה כי רצונה של המתלוננת בשחרור המשיב ממעצר, מבססת באופן מובהק את "סינדרום האישה המוכה" ומעלה חשש כבד בנוגע למצבה ויכולתה להגן על עצמה. המדינה מפנה לפסיקה שבה נקבע כי בעבירות בתוך המשפחה קיים חשש מובנה לשיבוש הליכי משפט, וטוענת כי במקרה זה מדובר בחשש קונקרטי הנשען על הקשר הטלפוני הרציף שיצר המשיב עם המתלוננת ובני משפחתה בתקופת מעצרו. עוד מציינת המדינה כי חלופת המעצר שהוצעה מרוחקת 10 דקות נסיעה בלבד ממקום מגורי המתלוננת, ובהתחשב בנסיבות, אין אף באיזוק האלקטרוני כדי למנוע נגישות למתלוננת, על כל המשתמע מכך.

על כן מבקשת המדינה כי תבוטל החלטת שחרורו של המשיב לחלופת מעצר. לשיטתה, רק אם יחול שינוי אמיתי בדרך בה תופס המשיב את מעשיו, ניתן יהיה לשקול בעתיד שחרורו לחלופת מעצר רצינית ורחוקה במידה מספקת ממקום מגורי המתלוננת.

טענות המשיב

6.

בדיון שנערך בפני טען בא כוחו של המשיב כי העובדה שחלפו מספר חודשים, בהם היה נתון המשיב במעצר, יש בה כדי להפחית ממסוכנותו. כן טען כי התסקיר השלישי נערך בידי אותה קצינת מבחן אשר ערכה את התסקירים הקודמים, ומהכרותה עם המקרה, היא מצאה כי החלופה החדשה שהוצעה הינה חלופה מתאימה ובית המשפט קמא אף הוסיף על המלצתה איזוק האלקטרוני. כן טען בא כוחו של המשיב כי באם ישוחרר המשיב לחלופת מעצר, ניתן יהיה לשלבו בהליך טיפולי. בקשר לטענת הסיכון הנשקף מהמשיב – טען סניגורו כי הסיכון אינו גבוה.

דיון והכרעה

7.

לכל אורך ההליכים בעניין מעצרו של המשיב, וגם בהליך זה שבפני, לא הייתה מחלוקת בנוגע לקיומן של ראיות לכאורה בעניינו של המשיב. גם בעניין המסוכנות הנשקפת ממנו, נראה כי לא התעוררה מחלוקת של ממש. השאלה היחידה שנותרה, אם כן, במחלוקת בין הצדדים, עניינה בחלופת המעצר שנקבעה בבית המשפט הנכבד קמא, ובשאלה האם יש בה כדי לאיין את מסוכנותו של המשיב כלפי המתלוננת.

8.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, ועיינתי בכל שלושת התסקירים שהוגשו בעניינו של המשיב, אני סבור כי יש לקבל את הערר.

המעשים המיוחסים לכאורה למשיב חמורים הם מאוד. על פי הנטען בכתב האישום, המשיב הפעיל אלימות קשה כנגד המתלוננת, בעודה בחודש החמישי להריונה. שני תסקירי המבחן הראשונים שהוגשו בעניינו של המשיב היו שליליים. התסקיר הראשון נערך לאחר ששירות המבחן נפגש עם המשיב ועם המתלוננת, וכן עם המפקחים שהוצעו במסגרת חלופות המעצר שנבחנו שם. בין היתר נכתב במסגרת התסקיר הראשון כי המשיב נוטה להפחית מהתנהלותו האלימה כלפי המתלוננת ומאחריותו, וכי יש לו קושי להכיר במצוקתה של המתלוננת ובצרכיה. כן נכתב כי המשיב אינו מביע מוטיבציה לטיפול, וכי הוא לא שיתף פעולה בהיותו נתון תחת צו מבחן. לגבי המתלוננת נכתב כי היא נוטה לטשטש את חומרת ההתנהגות האלימה כלפיה, כי היא אינה ערה לרמת הסיכון בו היא נתונה וחסרת מסוגלות להגן על עצמה, וזאת לאחר שצויין כי המתלוננת ביטאה את רצונה בשחרורו של המשיב וחזרתו לביתם.

בתסקיר השני ובתסקיר השלישי נבחנו חלופות מעצר חדשות שהוצעו. לצורך עריכת התסקירים נפגש שירות המבחן עם המפקחים שהוצעו בכל אחת מן החלופות, אך לא שב ונפגש עם המשיב. לפיכך לא נבחנו מחדש גישתו של המשיב כלפי המעשים המיוחסים לו, רמת שיתוף הפעולה מצידו או המוטיבציה שלו לטיפול. לפיכך, אין אלא לצאת מן ההנחה שבכל אלה לא חלה עדיין תפנית משמעותית אצל המשיב.

בתסקיר השלישי, במסגרתו הומלץ, כאמור, על שחרור המשיב לחלופת מעצר, דווח על שינוי מסוים בעמדתה של אמו ושל משפחתה, וצוין כי הם ערים כיום יותר למצבו של המשיב ולרמת הסיכון שבה. נוכח ההערכה השלילית בנוגע לגישתו של המשיב, ונוכח ההערכה השלילית בנוגע למודעותה של המתלוננת לרמת הסיכון שבו היא נתונה וליכולתה להגן על עצמה, אשר גם לגביה לא נקבע כי חל בה שינוי – אני סבור כי השינוי שחל בעמדת אמו של המשיב ומשפחתה, אין די בו כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת מן המשיב. זאת ועוד – נוכח הקרבה היחסית בין חלופת המעצר המוצעת לבין מקום מגוריה של המתלוננת, אף איזוק אלקטרוני אינו יכול לאיין מסוכנות זאת.

כשלכך מוסיפים את המלצת שירות המבחן להטיל על המשיב איסור ליצירת כל קשר עם המתלוננת מחד, ואת העובדה כי לכל אורך תקופת מעצרו יצר המשיב קשר עם המתלוננת ועם משפחתה מנגד, נראה כי המסקנה בדבר חוסר יכולתה של חלופת המעצר לאיין את המסוכנות הנשקפת מן המשיב כלפי המתלוננת – אכן מתחזקת. עוד יש לזכור כי המדובר בחלופת מעצר באותו מקום אשר נשלל במסגרת התסקיר השני, בפיקוח מפקחים אחרים, כאשר בבית המיועד – מתגוררים, בין היתר, אותם אנשים, שבתסקיר השני נקבע כי הם אינם מודעים לבעייתיות בהתנהלותו של המשיב ולרמת הסיכון שבמצבו.

9.

אשר על כן

– הערר מתקבל. החלטת בית המשפט המחוזי מרכז ( כב' השופט מ' יפרח ) מתאריך 28.10.08 מבוטלת, ובמקומה תעמוד בתוקפה החלטת בית משפט השלום פתח-תקווה ( כב' השופט נ' שטרנליכט ) מתאריך 15.10.08. המשיב יוותר איפוא במעצר עד תום ההליכים נגדו.

אציין, כי אין בהחלטה זאת כדי לשלול את זכותו של המשיב להציע חלופת מעצר אחרת, אשר תישקל לגופה, זאת במסגרת בקשה לעיון חוזר, אשר הוא רשאי להגיש לערכאה הדיונית, היה ויתקיימו העילות המצדיקות זאת.