החלטהעליון2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 9051/07 חסיין גאזי דהאר נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · מעצר עד תום ההליכים בערעור המדינה על קולת העונשבקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי להורות על מעצר המשיב עד תום שמיעת ערעור המדינה על גזר דין של בית משפט השלום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון קיבל את הערר וביטל את החלטת המעצר של בית המשפט המחוזי. נקבע כי מעצר בשלב הערעור הוא חריג, וכי די בחלופת מעצר להבטחת ההתייצבות. הוחזר הדיון בחלופה לבית המשפט המחוזי, לקיום תוך ימים ספורים.

העובדות

העורר הורשע על פי הודאתו בשהייה שלא כדין בישראל בשתי הזדמנויות ובגניבה, ובית משפט השלום גזר עליו מאסר מותנה בלבד. המדינה ערערה להחמרת העונש וביקשה את מעצרו עד תום הערעור, ובית המשפט המחוזי נעתר בשל סיכויי הערעור והמסוכנות. העורר ביקש רשות לערור על המעצר.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם ראוי להורות על מעצרו של נאשם בשלב ערעור המדינה על קולת העונש שהוטל עליו
  2. 2.האם ניתן להסתפק בחלופת מעצר לשם הבטחת התייצבות העורר לשמיעת הערעור

הלכות

  1. 1

    מעצר בשלב הערעור הוא חריג ונעשה רק בנסיבות מיוחדות, ויש להביא בחשבון כי פסק הדין היחיד בעניינו של העורר קבע שדינו אינו מאסר בפועל.

    ״מעצר בשלב הערעור הוא חריג ונעשה רק בנסיבות מיוחדות״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    השיקול המרכזי הוא הבטחת התייצבות העורר לשמיעת הערעור, ניתן להשיגו בחלופת מעצר, ולכן יש לקיים דיון מחודש בחלופה.

    ״הצורך להבטיח את התייצבותו של העורר לשמיעת הערעור, וצורך זה ניתן למלא בדרך של חלופת מעצר מתאימה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • שהייה שלא-כדין
  • גניבה
  • מאסר מותנה
  • ערעור
  • מעצר
  • חלופת מעצר
  • מאסר בפועל
  • מסוכנותו
  • בית-משפט השלום
  • בית-המשפט המחוזי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

9051/07

בפני:

כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין

העורר:

חסיין גאזי דהאר

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערר על החלטת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 10.10.07

בב"ש 93475/07 שניתנה על-ידי כבוד השופט ג' נויטל

תאריך הישיבה:

כ' בחשוון התשס"ח

(1.11.07)

בשם העורר:

עו"ד אורי קינן;

עו"ד ספייה אנגאם

בשם המשיבה:

עו"ד בת עמי ברוט

החלטה

העורר הובא לדין בגין עבירה של שהייה שלא-כדין בישראל בשתי הזדמנויות שונות ובגין עבירה נוספת של גניבה שבוצעה בהזדמנות הראשונה מבין השתיים. הוא הודה במיוחס לו במועד הקראת כתב-האישום, ובית-משפט השלום הביא בחשבון עובדה זו לקולא. כמו כן, הביא בית-המשפט בחשבון גזר-הדין את מצבו האישי של העורר, את גילו ואת עברו הנקי. בית-המשפט מצא כי די בעונש מרתיע כדי לשמש הרתעה מספקת כנגד אדם בגילו של העורר, וגזר עליו על-כן עונש של מאסר מותנה בן שישה חודשים למשך שלוש שנים, בגין עבירה של שהיה בלתי-חוקית בישראל, ועונש מותנה נוסף בגין עבירה של הסגת גבול וגניבה. בית-משפט השלום הביא בחשבון העונש גם את העובדה שגזר-הדין ניתן בערב חג קדוש לעורר.

כנגד גזר-הדין הוגש ערעור לבית-המשפט המחוזי, והמשיבה ביקשה להחמיר בעונשו של העורר ולגזור עליו עונש הולם – חמור יותר – שכולל מאסר בפועל. בד בבד עם הגשת הערעור ביקשה המשיבה מבית-המשפט המחוזי להורות על מעצרו של העורר עד לתום שמיעת הערעור, וכן ביקשה כי הערעור ישמע במועד מוקדם. בית-המשפט המחוזי נעתר לבקשת המשיבה, בשל שסבר כי סיכויי הערעור גבוהים, וכי, מבלי לקבוע מסמרות, היה מקום להטיל על העורר עונש של מאסר בפועל. הוא הביא בחשבון גם את מסוכנותו של העורר בשל שהותו שלא כחוק בישראל ואת העובדה שנלוותה לשהותו עבירת רכוש.

אכן, כפי שנפסק כבר (בש"פ 3408/00), קיימת סמכות לבית-המשפט המחוזי להורות על מעצרו של מי שהוגש בעניינו ערעור על פסק-הדין של בית-משפט השלום, אלא שכפי שציין בית-המשפט העליון, מעצר בשלב הערעור הוא חריג ונעשה רק בנסיבות מיוחדות. פסק-הדין האחד העומד לחובתו של העורר בנקודת הזמן הזו הוא פסק-דינו של בית-משפט השלום, שסבר כי דינו של העורר אינו מאסר בפועל. הוראה זו היא כאמור האחת הקיימת בעניינו, וראוי היה להביא עובדה זו בחשבון החלטת המעצר.

נראה, כי השיקול המרכזי העומד היום למבחן במסגרת הזו הוא הצורך להבטיח את התייצבותו של העורר לשמיעת הערעור, וצורך זה ניתן למלא בדרך של חלופת מעצר מתאימה. כיוון שכך, מתבטלת החלטתו של בית-המשפט המחוזי, ובמקומה תבוא הוראה לקיום דיון מחודש בשאלת החלופה שתוצע על-ידי העורר. מיד לאחר שתתקבל החלופה ישוחרר העורר בהתאם לתנאים שייקבעו. מטבע הדברים יש צורך לקיים את הדיון בשאלת החלופה הראויה בתוך ימים ספורים, וככל שניתן, במהלך השבוע הזה או בתחילת השבוע הקרוב.

ניתנה היום, כ' בחשוון התשס"ח (1.11.07).

המשנה-לנשיאה

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

הלכות

  1. 1מעצר בשלב הערעור הוא חריג ונעשה רק בנסיבות מיוחדות, ויש להביא בחשבון כי פסק הדין היחיד בעניינו של העורר קבע שדינו אינו מאסר בפועל.
  2. 2השיקול המרכזי הוא הבטחת התייצבות העורר לשמיעת הערעור, ניתן להשיגו בחלופת מעצר, ולכן יש לקיים דיון מחודש בחלופה.