בש"פ 9059-22 בש"פ 9059-22

העובדות הצריכות לעניין פורטו בהחלטתי בבש"פ 7892/22. לכן, איני רואה לחזור עליהן.

1.לאחר קבלת התסקיר והתסקיר המשלים, בית משפט קמא הורה על חלופת מעצר בדמות מעצר בפיקוח אלקטרוני, בצירוף תנאים נוספים שפורטו בהחלטתו, ועל כך נסב הערר שלפניי. אומר בקצרה כי לא נעלם מעיניי שהתסקירים בעניינו של המשיב לא היו מלהיבים, בלשון המעטה, ומכאן הדילמה בה התלבט בית משפט קמא, אשר כתב בהחלטתו כי כפסע היה בין החלטתו להורות על שחרור לחלופת מעצר, לבין החלטה על מעצרו עד תום ההליכים.

2.בשורה התחתונה, לאור מכלול השיקולים הצריכים לעניין, לא מצאתי להתערב בהחלטת בית משפט קמא, אשר אף בחן בעצמו את המפקחים שהוצעו והתרשם מהם ישירות. על כך יש להוסיף את השיקולים המוכרים והידועים, כמו הצפי להתארכות ההליך.

3.כאמור, לא ראיתי להתערב בהחלטת בית משפט קמא. עם זאת, אני מורה כי סכום ההפקדה במזומן יוכפל לסך של 80,000 ₪. בית המשפט ציין ואף אני אדגיש זאת, את האיסור על יצירת כל קשר, ישיר או עקיף, עם מי מהמעורבים בפרשה. חשיבותו של תנאי זה, הובהרו למשיב הן ישירות על ידי והן על ידי באי כוחו. תנאי זה מתקשר לאיסור הגורף על שימוש בטלפון ובמחשב, וייתכן כי יש טעם בטענת בא כוח המשיב כי מדובר באיסור גורף יתר על המידה. עם זאת, לטעמי ראוי להמתין פרק זמן של כחודש-חודשיים על מנת להיווכח שהמשיב עומד בתנאים שהושתו עליו ומסתגל לחלופת המעצר.

אשר לפסקה ז' בהחלטת בית משפט קמא (איסור על כניסה של מי שאינו בן משפחה), אני נכון לרכך תנאי זה באופן שתתאפשר כניסה של עובדים בעסקו של המשיב, ובלבד ששמות העובדים יועברו תחילה לבדיקת התביעה ומספר העובדים בהם מדובר לא יעלה על עשרה.

4.סוף דבר – הערר נדחה, למעט העלאת סכום ההפקדה, שתתבצע בבית המשפט המחוזי.