פרטי ההליך
החלטה בתיק בש"פ 9073/23
בבית המשפט העליון
בש"פ 9073/23
לפני:
כבוד השופט י' אלרון
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיבים:
1. עימאד פאהום
2. עלי יאסין
בקשה ראשונה
להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים),
התשנ"ו-1996
בשם המבקשת: עו"ד מיכל בלומנטל
בשם המשיבים: עו"ד יהלי שפרלינג
החלטה
1.לפניי בקשה ראשונה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996.
2.כמובא בפתח הבקשה ובנימוקיה, ביום 30.3.2023 הוגש נגד המשיבים כתב אישום המתאר כי השניים החזיקו בצוותא רובה קלצ'ניקוב ומחסנית תואמת, מאות כדורי תחמושת מסוגים שונים, אביזר לשיפור דיוק אקדח וסם קוקאין במשקל 717.55 גרם – כל זאת בתוך חבית שהוטמנה באדמה בשטח חקלאי דרומית לכפר איכסאל.
בשל האמור לעיל, יוחסו למשיבים עבירות של החזקת נשק, אביזר ותחמושת, והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית.
3.בא-כוח המשיבים התנגד לבקשה והפנה להחלטת בית המשפט המחוזי בעניינם של המשיבים בבקשה למעצרם עד תום ההליכים. ואולם, בית משפט זה נדרש לשאלת מעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים במסגרת ערר שהוגש על ידי המבקשת (השופטת ד' ברק-ארז; בש"פ 5192/23 מדינת ישראל נ' פאהום (26.7.2023)). בהחלטה זו, פורטה בהרחבה התשתית הראייתית הלכאורית. בקשת המדינה להמשך מעצר עד תום ההליכים התקבלה, תוך שנקבע כי הונחה תשתית ראייתית לכאורית מספקת בעוצמתה לשם הצדקת מעצרם של המשיבים מאחורי סורג ובריח, וכי "אופי העבירות המיוחסות להם אינו מאפשר, לפחות לעת הזו, לאיין את מסוכנותם של המשיבים באמצעות מעצר בפיקוח אלקטרוני".
4.בנימוקי הבקשה שלפניי, הפנתה באת-כוח המבקשת לתסקירים השליליים שניתנו בעניינם של המשיבים ולכך ששירות המבחן לא המליץ על שחרורם לחלופה או על מעצרם בפיקוח אלקטרוני. זאת, לנוכח ההתרשמות לרמת סיכון "גבוהה" ו-"לא מבוטלת" להישנות התנהגות עוברת חוק; ובהתחשב בעברם הפלילי של המשיבים, אשר הורשעו בשנת 2015 בעבירות שוד בנסיבות מחמירות, עבירות נשק, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה וקשירת קשר לפשע בגין "אירוע שוד קיצוני בחומרתו", כלשון הבקשה, שבעקבותיו על המשיב 1 נגזרו 11 שנות מאסר בפועל ועל המשיב 2 נגזרו 7 שנות מאסר בפועל; והרשעה נוספת של המשיב 1 משנת 2009 בגין עבירות אלימות ורכוש, אשר בגינה הוטל עליו עונש של מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות.
כמו כן, נטען כי התארכות ההליך העיקרי רובצת לפתחם של המשיבים (בכלל זה עיכוב בהסדרת הייצוג, חילופי סנגורים ודחיות במענה לכתב האישום), וכי בית המשפט המחוזי קבע ארבעה מועדי שמיעת הוכחות סמוכים לחודשים פברואר ומרץ 2024, למיצוי שמיעת הראיות בתיק זה.
5.בנסיבות האמורות לעיל, משאין מחלוקת כי טרם החלה שמיעת הראיות בתיק זה, בשל התנהלות ההגנה בלבד, ובהתחשב במועדים הקרובים שנקבעו בתיק – איני סבור כי נקודת האיזון מטה את הכף לטובת שחרורם של המשיבים ממעצר (ראו והשוו: בש"פ 3008/23 מדינת ישראל נ' אבו עסא, פסקה 4 (20.4.2023)).
משכך, אני מורה על הארכת מעצרם של המשיבים החל מיום 30.12.2023 ב-90 ימים או עד למתן פסק דין ב-ת"פ 69715-03-23 בבית המשפט המחוזי בנצרת, לפי המוקדם.
ניתנה
היום, כ"ח בטבת התשפ"ד (9.1.2024).
ש ו פ ט