בש"פ 9074/16 מדינת ישראל נ. פלוני

1.לפניי בקשה להארכת מעצרו של המשיב 2 (להלן: המשיב ), לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה –מעצרים, התשנ"ו-1996) בתשעים ימים החל מיום 25.11.2016 או עד למתן פסק דין ב-ת"פ 21837-04-16 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפי המוקדם. ייאמר כי הבקשה הוגשה תחילה גם נגד שניים נוספים (המשיבים 1 ו-3 בבקשה) ואולם בא-כוחם הסכים להארכת מעצרם.

כתב האישום שהוגש נגד המשיב מייחס לו ביחד עם נאשמים נוספים עבירות של סחיטה באיומים, חבלה בכוונה מחמירה, קשירת קשר לביצוע פשע, מתן ידיעות כוזבות, תקיפה בנסיבות מחמירות, איומים ועוד.

2.הבקשה שבפניי היא בקשה להארכת מעצר שנייה, כאשר בקשת מעצר קודמת (ראשונה) נתקבלה בהחלטת השופט נ' הנדל מיום 25.8.2016 (בש"פ 6438/16). בבקשה מצוין כי המשפט לקראת סיום וכי מסוכנותו של המשיב רבה.

בא-כוח המשיב מתנגד לבקשה, כאשר את התנגדותו הוא ממקד במצבו הבריאותי הקשה של המשיב.

3.בבוא בית משפט לשקול בקשה לארכת מעצר, שני שיקולים עיקריים מנחים אותו: האחד – מסוכנותו של הנאשם, והאחר – קצב ניהול המשפט. מאז הארכת המעצר האחרונה נסתיימה פרשת התביעה ואף פרשת ההגנה, הוגשו סיכומים מטעם התביעה וסיכומים מטעם חלק מהנאשמים, כאשר סיכומים נוספים צפויים להיות מוגשים בימים הקרובים. יותר מכך, בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום אתמול, 23.11.2016

(כבוד השופט ד' רוזן ) נאמר "בכוונתי לפרסם בעוד מספר ימים את הכרעת הדין" . ככל שיש למשיב טענה לעניין קצב התקדמות ההליכים, הטענה היא שהם מתקדמים בקצב מהיר מדי.

אשר למסוכנות המשיב, מסוכנותו רבה עד מאוד, כפי שניתן לדבר ביטוי בהחלטות קודמות רבות, ודבר לא השתנה באופן המצדיק שינוי סטטוס המעצר של המשיב בהיבט זה (ראו למשל בש"פ 3087/16 יחד עם בש"פ 3277/16, סעיפים 27 ו-28, ובש"פ 6438/16, סעיף 2). כך גם כאשר בתסקיר עדכני העריך שירות המבחן כי המשיב הוא בעל רמת סיכון בינונית לחזור על התנהגות אלימה שחומרתה צפויה להיות אף היא בדרגה בינונית.

אשר למצבו הבריאותי של המשיב, אין חולק כי מצבו קשה ביותר. הדבר ידוע לשב"ס, והוא מקבל טיפול רפואי בהתאם; תוך שהודגש שוב ושוב בפני הגורמים המתאימים, וכך גם כעת, כי על גורמי שב"ס לעמוד על המשמר בכל הנוגע למצבו, להיות ערים לכל שינוי שחל, ולאפשר טיפול מקצועי ומיידי במקרים של התקף או החמרה במצב.

יצוין עוד, כי בהחלטה מיום 26.9.2016, שניתנה בבש"פ 7056/16 (השופט נ' סולברג ), נדחה ערר שהגיש המשיב על החלטה הדוחה בקשה לעיון חוזר, שהוגשה בעניינו של המשיב לבית המשפט המחוזי לנוכח מצבו הרפואי. במסגרת ההחלטה שניתנה על ידי בית משפט זה, צוין כי בא-כוח המשיב מסר כי לא יוסיף ויגיש בקשה לעיון חוזר ככל שלא תבוא המלצה חיובית מאת שירות המבחן; וזאת לאחר ששירות המבחן נתבקש ליתן תסקיר ולבחון אפשרות של חלופת מעצר בפיקוח, תסקיר כזה אומנם ניתן לאחרונה, ביום 20.11.2016, במסגרתו נבחנו מספר חלופות מעצר; ואולם לאחר שבחן את אלה, ובתסקיר מנומק, לא היה בידי שירות המבחן לבוא בהמלצה לחלופת מעצר מתוך אלה שהוצעו. אף על פי כן, וכפי שנמסר מפי בא-כוח המשיב, אתמול הוגשה בקשה לשמיעת המפקחים לפני בית המשפט המחוזי, שזו למעשה בקשה לעיון חוזר לפני הבנתי, הגם שלא הוכתרה ככזו; וככל שמצבו הרפואי של המשיב מצדיק עיון מחדש ובחינה נוספת של חלופות המעצר, בית המשפט המחוזי הוא אומנם האכסניה המתאימה לבירור מעין זה.

סופו של דבר, כאשר אין חולק שהמשפט נמצא בישורת האחרונה ממש, ובהינתן כל האמור לעיל, הבקשה מתקבלת. ומשכך, אני מורה על המשך מעצרו של המשיב, מעצרו מוארך בתשעים ימים החל מיום 25.11.2016 או עד למתן פסק הדין בת"פ 21837-04-16

בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפי המוקדם.