פרטי ההליך
החלטה בתיק בש"פ 9075/23
בבית המשפט העליון
בש"פ 9075/23
לפני:
כבוד השופט י' אלרון
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
פלוני
בקשה
שישית
להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה
– מעצרים), התשנ"ו-1996
תאריך הישיבה: כ"ב
בטבת התשפ"ד (3.1.2024)
בשם המבקשת: עו"ד
נועה עזרא-רחמני
בשם המשיב: עו"ד
גד זילברשלג; עו"ד אורי בן אשר
החלטה
1.עניינה של החלטה זו בקשה שישית להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996.
2.אין זו הפעם הראשונה שעניינו של המשיב בא לפניי. אציין בקצרה בלבד, כי כפי שמתואר בבקשה להארכת המעצר, כתב האישום המתוקן שהוגש נגד המשיב מייחס לו ביצוע עבירות מין חמורות בשלושה מבני משפחתו – שתי גיסותיו ואחיינו – לאורך תקופה ארוכה, כאשר באחת הגיסות פגע המשיב, כך נטען, במשך למעלה מ-15 שנים, מאז מלאו לה 10.
3.באת-כוח המבקשת לא התעלמה מהתמשכות ההליך בתיק העיקרי. יחד עם זאת, היא פירטה, אחת לאחת, את האמור בתסקירי המעצר שהוגשו בעניינו של המשיב ובהחלטות השונות שניתנו בסוגיית מעצרו עד תום ההליכים, בדבר הסיכון הנשקף ממנו, שלהתרשמות שירות המבחן עודנו קיים, גם חרף חלוף הזמן; מצבם הנפשי של המתלוננים, אשר לפי הנטען "החמיר" לאחר שנשמעו עדויותיהם; והמפקחים שהוצעו על ידי המשיב, שלגביהם נקבע כי הם אמנם אנשים נורמטיביים, אך אינם מודעים לסיכון להישנות עבירות ולבעייתיות שבהתנהלות המשיב. נוסף על כל אלה, צוינה קביעתו של בית המשפט המחוזי כי קיימת עילת מעצר בשל חשש להימלטות מאימת הדין.
4.מנגד, בא-כוח העורר הפנה לכך שמדובר בבקשה שישית במספר, ולכך שהמשיב נעדר עבר פלילי. כן נטען כי ניתן לאיין את מסוכנותו של המשיב באמצעות מעצר בפיקוח אלקטרוני וכי אין לזקוף לחובתו את העובדה שהוא אינו לוקח אחריות על מעשיו וטוען לחפותו.
5.אני סבור כי דין הבקשה להתקבל.
6.אכן, המדובר בהארכת מעצר שישית, ומוטב היה שהליך שמיעת הראיות בתיק זה יגיע לכלל סיום. ואולם, איני סבור כי נקודת האיזון בעת הנוכחית מטה את הכף לטובת שחרורו של המשיב ממעצר מאחורי סורג ובריח.
7.יש ממש בנטען על ידי המדינה כי לפנינו משיב שמיוחסות לו עבירות מין רבות שבוצעו בשלושה בני משפחה, לאורך תקופה ארוכה, ויש בכך כדי להצביע, על פניו, על המסוכנות הגבוהה הנשקפת ממנו. אף שירות המבחן, אשר לא התעלם בתסקירו האחרון מיום 4.9.2023 מפרק הזמן הארוך בו נתון המשיב במעצר, החליט שלא המליץ על שחרורו. בתוך כך, שירות המבחן התייחס למצבם הרגשי של המתלוננים וציין כי המשך "הלחץ" מצד משפחתו של המשיב ותושבי הקהילה הוא גורם מגביר סיכון להחמרתו.
8.לטעמי, בנסיבות העניין יש ליתן משקל רב לחשש מפגיעה בשלומם הנפשי של המתלוננים, היה והמשיב ישוחרר, כמו גם לחשש מהימלטות מאימת הדין.
9.אשר על כן, אני נעתר לבקשה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב מיום 1.1.2024 ב-90 ימים או עד למתן פסק הדין ב-תפ"ח 20066-01-22 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, לפי המוקדם.
ניתנה
היום, כ"ג בטבת התשפ"ד (4.1.2024).
ש ו פ ט