בש"פ 910/07 מדינת ישראל נ. סעד חסון

1.

המדינה מבקשת להורות על הארכת מעצרם של שלושת המשיבים בתשעים יום, או עד למתן פסקי דין בעניינם. עניינו של משיב 3 מתברר בנפרד מעניינם של משיבים 1 ו-2 בגין אותה פרשה. משיב 3 אמור להיות עד תביעה במשפטם של משיבים 1 ו-2.

2.

ביום 1.2.07 הוארך בהסכמה מעצרם של משיב 1 וכן מעצרו של משיב 3 בתשעים ימים. שאלת הארכת מעצרו של משיב 2 היא העומדת, איפוא, להכרעה בהחלטה זו.

3.

מהעולה בבקשת המדינה, במשפטם של משיבים 1 ו-2 התקיימו עד כה 11 ישיבות הוכחות ונשמעו 19 עדי תביעה. 6 ישיבות הוכחות נוספות קבועות למרץ, אפריל ומאי 2007. משפטו של משיב 3 מצוי בשלבי סיום. סיכומי המדינה הוגשו וסיכומי ההגנה עומדים להיות מוגשים בימים אלה.

4.

כתב האישום הוגש ב-14.11.05. לשלושת המשיבים יוחסו עבירות רצח בכוונה תחילה, וקשירת קשר לביצוע פשע (רצח). כן הוספה לאישומים עבירה של חטיפה לשם רצח.

הפרשה נסבה על קשר המיוחס למשיבים להרוג צעירה על רקע כבוד המשפחה. המשיבים הם אביה ושני דודיה של המנוחה. בהמשך לקשר שנקשר ביניהם לרצוח את הצעירה, הוביל אותה משיב 3 לבית הקברות באמתלה. שם תקפו אותה המשיבים והסיעוה למטע זיתים סמוך. הם כרכו חבל סביב צווארה, בו הצטיידו מראש, ותלו אותה על עץ זית.

5.

השלושה נעצרו עד תום ההליכים מפאת מסוכנותם ומחשש לשיבוש הליכי משפט. יש להדגיש כי מבין השלושה, למשיב 2 עבר פלילי מכביד במיוחד, ולחובתו 12 הרשעות קודמות. מעצרם של המשיבים הוארך פעמיים.

6.

המדינה טוענת כי מסוכנות המשיבים, ובכלל זה משיב 2, מחייבת את המשך מעצרם. מסוכנות משיב 2 מצויה ברף גבוה. עברו הפלילי מגביר את מידת מסוכנותו. כן קיים סיכון לשיבוש הליכי משפט על-ידיו. לגבי עד מסוים קיים חשש מיוחד משיבוש בשל איומים שהופעלו כנגדו. העונש הצפוי באם המשיב יורשע באישומים המיוחסים לו מחזק גם קיומו של חשש מפני הימלטותו מן הדין אם ישוחרר. הצטברות שיקולים אלה מצדיקה את הארכת המעצר, חרף מעבר הזמן.

7.

בא-כוח משיב 2 ביקש את שחרורו מן המעצר. לטענתו, הראיות נגד מרשו אינן מפלילות אותו במעשה ההמתה. לחלופין, מדובר באירוע נקודתי הקשור בפרשה מוגדרת, ואין חשש לביצוע עבירות נוספות. המשפט צפוי להימשך עוד זמן ניכר לאור המספר הרב של העדים האמורים להעיד. נוכח כל אלה, יש מקום לשחרר את משיב 2 בחלופת מעצר.

8.

כתב האישום הוגש בנובמבר 2005. חלפו מאז 16 חודשים, ואנו מצויים 7 חודשים לאחר חלוף תקופת המעצר הסטטוטורית הבסיסית לצורך סיום משפט פלילי.

מנגד, מדובר בפרשה שמעורבים בה שלושה נאשמים שמשפטיהם הופרדו. העבירות המיוחסות להם הן חמורות ביותר - רצח אדם, וחטיפה לשם רצח. מדובר בתכנון מראש של רצח בצוותא והוצאתו לפועל של הקשר הפלילי באמצעים אכזריים ביותר.

מהלך המשפט אינו בלתי יעיל על-פי מספר הישיבות והעדים שכבר נחקרו. אין צריך לומר, כי אילו לא נתקיימו אילוצים קשים על יומן בית המשפט, ניתן היה כבר להגיע כיום לשלב מתקדם הרבה יותר בדיון. אולם איננו חיים באוטופיה, אלא במציאות חיים שבה עומס ההליכים על בית המשפט כבד מנשוא, ובגדרו של עומס זה ניתן לומר כי משפט זה זכה עד עתה להשקעת זמן ניכרת, אף שעוד יידרשו לו מספר ניכר של ישיבות.

מסוכנותו של המשיב 2 בולטת אף ביחס לשני הנאשמים האחרים, לאור עברו הפלילי העשיר שאינו מאפיין את שותפיו. טענות הסניגור, עו"ד שרמן, לענין עוצמת הראיות אין מקומן באכסניה זו, ואם נדרש לבררן - יש לכך מסלול דיוני מתאים.

9.

מסוכנות המשיב 2 על רקע אופי העבירות המיוחסות לו, וכן עברו הפלילי, החשש משיבוש הליכי המשפט באמצעות השפעה על עדים, והחשש מהימלטות מהדין, כל אלה מביאים להעדפת האינטרס הציבורי בהשארת המשיב במעצר על פני משקל זכותו לחירות, אף שמשקל זכות זו הולך וגובר עם התמשכות זמן המשפט.

יש להניח כי בית המשפט המחוזי עושה ויעשה כל שביכולתו כדי להחיש ככל הניתן את קצב ניהול המשפט כדי להביאו לידי סיום קרוב ככל הניתן.

בקשת המדינה מתקבלת, איפוא. מעצר המשיב 2 יוארך ב-90 ימים החל ביום 9.2.07 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 2068/05 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.