בש"פ 9104/18 מדינת ישראל נ. פלוני

1.

בקשה לפי סעיף 62 בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, בצירוף סעיף 10יג בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971, להארכת מעצרו של המשיב ב- 45 ימים החל מיום 18.1.2019 או עד מתן פסק דין בת"פ 42418-07-18 בבית משפט השלום לנוער בתל אביב-יפו, לפי המוקדם.

2.

ביום 18.7.2018 הוגש נגד המשיב, יליד שנת 2000, קטין בעת ביצוע העבירה, כתב אישום בבית משפט לנוער המייחס לו ביצוע עבירות של גניבת רכב, נהיגה ללא רישיון נהיגה, נהיגה ברכב ללא ביטוח, הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו והחזקת כלי פריצה לרכב. על פי המתואר בכתב האישום, ביום 12.7.2018, בשעות הערב, גנב המשיב - בהיותו קטין - קטנוע, נהג בלי רישיון נהיגה ובלי ביטוח, ולא נענה לשוטר שקרא לעברו "עצור, משטרה". המשיב הסתובב לעבר השוטר כאשר הייתה בידו קסדה, והשוטר פירש זאת כאיום מצדו ונאלץ לכוון אליו את אקדחו.

3.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המדינה בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו, בה נטען לקיומן של ראיות לכאורה ולקיומה של עילת מעצר. כמו כן, הודגש כי העבירות המיוחסות למשיב בוצעו לכאורה בהיותו אסיר ברישיון בתנאי פיקוח אלקטרוני, לאחר שביום 17.5.2018 הורתה ועדת השחרורים על שחרורו המוקדם של המשיב מריצוי עונש מאסר בפועל בן שנה שנגזר עליו ביום 14.3.2018 בת"פ 13962-10-17 (להלן:

ההליך הקודם ) בגין עבירות שוד ופציעה בנסיבות מחמירות, אשר נעברו תוך כדי הפרת מעצר בית שהוטל עליו בגין עבירות של נהיגה ללא רישיון ועבירות רכוש, וזאת בכפוף לכך שהמשיב ישהה במעצר בית לילי בפיקוח אלקטרוני.

4.

במהלך הדיון שהתקיים ביום 18.7.2018 הורה בית המשפט על עריכת תסקיר בעניינו של המשיב. מהתסקיר שהוגש ביום 22.7.2018 עלה כי חלופה ביתית אינה אפשרית בעניינו של המשיב, וכי עקב שהותו בכלא, טרם התקבלה עמדתו לגבי חלופת מעצר. אי לכך, נמנע שירות המבחן מלהמליץ על חלופת מעצר. ביום 22.7.2018 הורה בית המשפט על עריכת תסקיר משלים בעניינו של המשיב. בתסקיר המשלים שהוגש ביום 29.7.2018 מצא שירות המבחן כי חלופת המעצר בבית הוריי המשיב אינה יכולה להשיג את מטרות המעצר, וכי נעשים ניסיונות לבחון את התאמת המשיב לחלופה מוסדית, למרות שביטא מוטיבציה חלקית וחיצונית לכך. לנוכח האמור, שירות המבחן לא בא בהמלצה לחלופת מעצר.

5.

בדיון שהתקיים ביום 29.7.2018 נעתר בית המשפט לבקשת בא כוח המשיב ודחה את המשך הדיון ליום 5.8.2018 לצורך בחינת התאמתו של המשיב לחלופה מוסדית במעון "אחווה". בתסקיר שהוגש ביום 30.8.2018 מצא שירות המבחן כי המשיב לא גילה מוטיבציה לשינוי וסירב באופן נחרץ להשתלב במעון "אחווה". אי לכך, שירות המבחן לא בא בהמלצה בעניינו של המשיב.

במהלך הדיון שהתקיים ביום 2.9.2018 ביקש בא כוח המשיב לערוך למשיב ראיון נוסף במעון "אחווה". בו ביום, נעתר בית המשפט לבקשה זו לפנים משורת הדין כהזדמנות אחרונה לבחינת אפשרות זו. ביום 13.9.2018 הודיע שב"ס כי המשיב סירב לצאת לראיון במעון "אחווה". במקביל, הגיש שירות המבחן תסקיר משלים בעניינו של המשיב, ממנו עלה בין היתר כי המשיב חזר בו מכוונתו להיקלט במעון "אחווה". על כן, שירות המבחן שוב לא בא בהמלצה לחלופה בעניינו של המשיב.

6.

במהלך הדיון שהתקיים ביום 20.9.2018 נעתר בית המשפט לבקשת בא כוח המשיב, והורה לשירות המבחן לבחון את האפשרות לקליטת המשיב בחלופה חוץ ביתית בהוסטל פתוח בטמרה. מהתסקיר המשלים שהוגש ביום 16.10.2018 עלה כי המשיב אינו מעוניין להשתלב באף חלופה, זולת ההוסטל בטמרה אשר לשיטת שירות המבחן אינו מתאים למורכבות מצבו של המשיב ולדפוסיו כי הוא מהווה מסגרת פתוחה. עוד עלה כי המשיב זקוק לחלופה מוסדית המתאימה לצרכיו, אך הוא מסרב לכך. לנוכח האמור, שירות המבחן לא בא בהמלצה בעניינו של המשיב פעם נוספת.

7.

במהלך הדיון שהתקיים ביום 17.10.2018 ביקש בא כוח המשיב להורות לשירות המבחן לבחון שוב את חלופת ההוסטל בטמרה. בית המשפט נעתר אף לבקשה זו, והורה על הגשת תסקיר משלים אשר יבחן חלופות נוספות בעניינו של המשיב, לרבות את חלופת ההוסטל בטמרה.

מהתסקיר המשלים שהוגש ביום 1.11.2018 עלה בין היתר כי בחלופה בטמרה נמצאים נערים בשלבי טיפול מתקדמים יותר שסיימו טיפול במסגרות סגורות, וכי סירובו של המשיב להשתלב במעון "אחווה" מעיד על כך שהוא לא בשל לטיפול. עוד עלה כי המסגרת בטמרה אינה מתאימה לרמת הסיכון הנשקפת מהמשיב, וכי שהותו במסגרת זו עלולה להזיק לנערים האחרים במקום. על כן, שירות המבחן שב וחזר על כך שהוא נמנע מלהמליץ על חלופה בעניינו של המשיב.

8.

במהלך הדיון שהתקיים ביום 4.11.2018 ביקש בא כוח המשיב כי המשיב ישוחרר לחלופת מעצר ביתית. נציג שב"ס שנכח בדיון מסר כי ביום 25.10.2018 הפקיעה ועדת השחרורים את רישיונו של המשיב, וכי הוא הוחזר לבית הסוהר לצורך ריצוי יתרת תקופת מאסרו, כך שהוא צפוי להשתחרר ממאסרו ביום 14.1.2019. נוכח האמור ולאור תסקירי שירות המבחן, ובהיעדר מחלוקת לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, הורה בית המשפט על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו.

9.

בהתקרב מועד חלוף 6 חודשים מיום תחילת מעצרו של המשיב מבקשת המדינה את הארכת המעצר ב-45 ימים נוספים. בבקשה נטען למסוכנות גבוהה הנלמדת מהמעשים המיוחסים לו כמו גם מעברו הפלילי המכביד הכולל הרשעה במספר תיקים שעניינם שוד בנסיבות מחמירות, עבירות אלימות, רכוש, רכב והפרת הוראה חוקית. המדינה חזרה והדגישה כי המשיב ביצע את העבירות לכאורה בהיותו אסיר ברישיון בתנאי פיקוח אלקטרוני, כחודשיים לאחר ששוחרר בשחרור מוקדם, וכי נגד המשיב תלוי ועומד עונש מאסר מותנה בר-הפעלה שהוטל עליו במסגרת ההליך הקודם. יתרה מכך, צוין כי מחצית מתקופת המעצר מושא בקשה זו, תחפוף לתקופת המאסר שנגזרה על המשיב בהליך הקודם. כמו כן, בין היתר בהתבסס על תסקירי שירות המבחן שהוגשו בעניינו של המשיב, נטען כי שחרורו של המשיב לחלופת מעצר מעלה חשש ממשי לסיכון שלום הציבור, כמו גם חשש ממשי שיימלט מאימת הדין, וכי לא ניתן לתת אמון במשיב לצורך שחרורו לחלופה ביתית או מוסדית, ואף לא לצורך מעצרו בפיקוח אלקטרוני.

אשר למהלך הדיונים בתיק העיקרי, צוין כי פרשת ההוכחות טרם החלה, וזאת בשל עיכובים בגין דחיות שביקש בא כוח המשיב. עוד צוין כי נכון לעת הזו, קבוע בתיק דיון ביום 16.1.2019 לשמיעת פרשת ההוכחות וסיכומים. בהינתן האמור, צוין כי משפטו של המשיב צפוי להתקדם משמעותית עוד בטרם יסתיימו ששת חודשי המעצר מיום הגשת כתב האישום.

10.

בדיון לפני

הפנה בא כוח המדינה לנימוקי הבקשה כמפורט לעיל. הודגש כי הארכת המעצר המבוקשת היא מיום ה- 18.1.2019, כאשר כבר ביום 16.1.2019 צפויים להסתיים ההוכחות בתיק וכן סיכומי הצדדים. כן הודגש כי בחלק ניכר של תקופת המעצר עד כה המשיב ריצה מאסר לאחר שוועדת השחרורים הפקיעה את רישיונו לשחרור מוקדם בגין ההליך הקודם. מנגד, טען בא כוח המשיב כי הוא חולק על הערכת התביעה לגבי סיום שמיעת הראיות בתיק ביום 16.1.2019, וכי מכל מקום בכך לא מסתיים ההליך. נטען כי יש בידו להציע חלופת מעצר הולמת, וכי ככל שתתאפשר בחינת החלופה, אין למשיב התנגדות להארכת המעצר המבוקשת.

11.

כעולה מהמפורט בתמצית לעיל, בית המשפט קמא לא חסך כל מאמץ כדי לבחון חלופות מעצר מתאימות עבור המשיב, אלא שהמשיב לא שיתף פעולה וסירב לחלופות שונות, ונמצא לא מתאים לחלופה בה חפץ.

בנסיבות אלה, ולנוכח מכלול נסיבות הענין איני רואה מנוס מהארכת מעצרו של המשיב כמבוקש. עם זאת, אין בהארכת המעצר כדי למנוע מהמשיב להציע חלופת מעצר הולמת אשר תיבחן על ידי שירות המבחן, ובית משפט קמא יחליט בכך כחוכמתו.

12.

אשר על כן ובכפוף לאמור לעיל, אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב ב- 45 ימים

החל מיום 18.1.2019 או עד מתן פסק דין בת"פ 42418-07-18 בבית משפט השלום לנוער בתל אביב-יפו, לפי המוקדם.