בש"פ 9106/18 מדינת ישראל נ. פלוני

1.

בקשה לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ) להארכת מעצרו של המשיב ב- 90 ימים החל מיום 5.1.2019 או עד למתן פסק הדין בתפ"ח 12074-08-16 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.

2.

נגד המשיב, תושב רצועת עזה, הוגש כתב אישום מתוקן ביום 12.1.2017 אשר מייחס לו שורת עבירות ביטחון: מגע עם סוכן חוץ, חברות בארגון טרור, סיוע לאויב במלחמה, איסור פעולה ברכוש למטרות טרור, מסירת ידיעות לאויב, אימונים צבאיים אסורים וכן עבירות של החזקת נשק ותחמושת ונשיאת נשק.

על פי הנטען בכתב האישום, המשיב פעל לקידום מטרות ארגון חמאס במסגרת תפקידו בארגון הסיוע ההומניטרי " World Vision " (להלן: הארגון ) וזאת באמצעות העברת מאות עד אלפי טונות של ברזל שיועד לחקלאות לידי החמאס תוך ידיעה שהברזל ישמש לבנית מנהרות, העברת כספי הארגון לחמאס לרבות כספים שיועדו לרכישת ציוד קומנדו ימי בתקופה שקדמה למבצע "צוק איתן". כן הואשם המשיב כי בכמה הזדמנויות מסר לחמאס מידע שכלל נקודות ציון בתוך שטח ישראל לצורך פעילות צבאית של חמאס ולצורך קביעת פתחי יציאה של מנהרות טרור וכן מידע על סידורי הביטחון במעבר ארז. כמו כן הואשם בכך שעבר אימונים צבאיים במסגרת חמאס ובגיוס עובד סיוע נוסף מארגון הומניטרי אחר לטובת חמאס.

3.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המדינה בקשה למעצר המשיב עד לתום ההליכים נגדו. בבקשה נטען לקיומן של ראיות לכאורה לאשמתו של המשיב כולל הודאתו, קיומם של עדים נוספים, תעודות עובד ציבור ומסמכים נוספים. כן נטען לקיומה של חזקת מסוכנות על פי סעיף 21(א)(1)(ג)(2) לחוק המעצרים נוכח עבירות הביטחון שמיוחסות למשיב. אשר לעילת מעצר נטען כי מאחר שהמשיב מתגורר ברצועת עזה קיים חשש ממשי מהתחמקותו מהבאה לדין במקרה שישוחרר. לנוכח אלו, נטען כי אין כל חלופת מעצר שיש בה כדי להבטיח את מטרות המעצר ועל כן יש להורות על מעצר המשיב עד לתום ההליכים נגדו. ביום 4.8.2016 הורה בית המשפט המחוזי על הארכת מעצרו של המשיב עד להחלטה אחרת בשל בקשות דחיה שהוגשו מטעם המשיב לצרכי משא ומתן על הסדר טיעון.

4.

בחלוף תשעה חודשים מיום מעצר המשיב הגישה המדינה בקשה להארכת מעצרו בתשעים ימים. ביום 26.4.2017 האריך בית משפט זה (בש"פ 3428/17) את מעצרו של המשיב, בהסכמתו, בארבעים וחמישה ימים וזאת על מנת לתת שהות למיצוי המשא ומתן והחלטה בהליכי המעצר.

מאז ניתנו מספר החלטות בבית משפט זה להארכת מעצרו של המשיב אשר האחרונה שבהן ניתנה ביום 2.10.2018 ובה הוארך מעצרו של המשיב בתשעים ימים

(בש"פ 6513/18). יצוין כי במהלך תקופה זו נדחו שתי בקשות לעיון חוזר שהגיש המשיב לעיון חוזר שיגיש המשיב. ערר שהגיש המשיב על ההחלטה לדחות את בקשתו לעיון חוזר נדונה בבית משפט זה ביום 22.10.2018 ובמסגרת הדיון המשיב חזר בו מן הערר.

5.

עתה מונחת לפניי בקשה נוספת להארכת מעצרו של המשיב ובה נטען כי מסוכנותו של המשיב עודנה גבוהה נוכח העבירות הביטחוניות הרבות המיוחסות לו, וכי נוכח מגוריו ברצועת עזה קיים חשש ממשי להימלטותו מן הדין. צוין כי עד כה התקיימו בתיק 28 מועדי הוכחות, וכי פרשת התביעה הסתיימה זה מכבר ופרשת ההגנה מצויה בעיצומה, ובמסגרתה כבר נשמעה באריכות רבה עדותו של המשיב עצמו וכן נשמעו עדי הגנה נוספים. כעת קבועים ארבעה מועדי הוכחות נוספים - אחד בינואר ושלושה בחודש מרץ 2019.

6.

בדיון לפני הפנה בא כוח המדינה לנימוקי הבקשה כאמור תוך שהובהר כי שלושת המועדים בחודש מרץ נקבעו מתוך אילוץ של זימון עדי הגנה מחו"ל. מנגד טען בא כוח המשיב כי להערכתו המשפט צפוי להימשך עוד זמן ממושך וזאת בשל ריבוי עדי הגנה וכן בשל בעיות תרגום. צוין כי ההגנה ביקשה הקלטה של המשפט לשם ייעול ההליך וכן קביעת מועדי הוכחות נוספים.

דיון והכרעה

7.

המדובר בענייננו כאמור באישומים חמורים לכאורה בגין עבירות ביטחון, ובנאשם שהוא תושב רצועת עזה, ובנסיבות אלה קשה להעלות על הדעת אפשרות לחלופת מעצר.

8.

אכן, המשפט כבר נמשך תקופה ממושכת וקשה להעריך את מועד סיומו. לצד זאת, חלה התקדמות משמעותית בהליך והוא מצוי כעת בעיצומה של פרשת ההגנה, וממילא יש בהתנהלות ההגנה כדי להשפיע על קצב התקדמות ההליך. ראוי עם זאת, כי בית משפט קמא יעשה מאמץ, במגבלות יומנו, לקבוע מועדי הוכחות תכופים כדי להביא את ההליך לכדי סיומו במועד סביר.

9.

אשר על כן אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב ב- 90 ימים החל מיום 5.1.2019, או עד למתן פסק הדין בתפ"ח 12074-08-16 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.