בש"פ 9108/01 יוסף אבו כף נ. מדינת ישראל

1.על העורר הוגש בבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום המייחס לו עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, חטיפה לשם סחיטה, חטיפה לשם חבלה, חבלה חמורה וכליאת שוא. לפי הנטען בכתב האישום, בתמצית, קשר העורר קשר, יחד עם אחרים, לחטוף את בת דודתו (מדרגה שניה) (להלן - "המתלוננת") במטרה לגרום לה חבלות חמורות על רקע "כבוד המשפחה". במסגרת הקשר ולשם קידומו חטף העורר, עם האחרים, באיומי אקדח, איש ואישה מבני השבט, כלאו אותם ואיימו עליהם כדי שיגלו היכן נמצאת המתלוננת. למחרת היום חטפו בני משפחה של העורר את המתלוננת, הסיעו אותה לשבט אל-עסם, העורר קשר אותה בשרשרת בידיה וברגליה, איים עליה שישחט אותה, היכה אותה וגרם לה חבלות חמורות. בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ח' עמר), בהחלטתו מיום 18.11.01, ציוה לעצור את העורר עד תום ההליכים.

העורר ערר על ההחלטה.

2.בכתב הערר ובטענותיו בעל פה הדגיש בא כוח העורר כי הפירכות והסתירות שבחומר הראיות, אפילו אין בהן כדי לבטל כליל את ערכן כראיות לכאורה, חייבו את שחרורו של העורר בתנאים מגבילים. עוד טען כי מתוך ההודעות שגבתה המשטרה עולה כי הראיות המפלילות נתכרסמו; זאת, בעיקר, לענין זיהויו של העורר כמי שעשה את המעשים המיוחסים לו. לטענתו גם לא נערך לעורר מסדר זיהוי, לא נערך עימות בינו לבין המתלוננת, וכן לא נבדקה טענת האליבי שהעלה באוזני החוקרים. מכל מקום, העורר אינו מסוכן, אם היתה מסוכנות הרי שהיא נמוגה, עברו אינו מכביד וראוי לשחררו לחלופת מעצר כפי שהמליץ שירות המבחן.

3.עיינתי בהחלטתו המפורטת והמנומקת היטב של בית המשפט המחוזי וכן בחומר החקירה שהוגש לעיוני. בהודעתה תיארה המתלוננת את פרטי המעשים שעשה בה העורר וכן נקבה בשמו, תוך שאמרה בפירוש כי זיהתה אותו בוודאות. כך זיהה אותו גם אחיה של המתלוננת. כאמור, המתלוננת - וממילא גם אחיה - הם קרובי משפחה של העורר ולפיכך אין בחסרונו של מסדר זיהוי, או בספקות אחרים שהעלה בא כוח העורר, כדי לבטל את ערכו של הזיהוי שזוהה על ידי המתלוננת ועל ידי אחיה. ראיות אלה די בהן, לכאורה, להוכחת ההאשמות.

האלימות והאכזריות שגילה העורר מעידות על כך שהעורר עלול לחזור ולעשות מעשי אלימות ואכזריות דומים, במתלוננת ובאחרים. (ראו דברי בבש"פ 5222/97 קופל פטשניק נ' מדינת ישראל , פ"ד נא(4), 702, 705, 706). העורר הוא, אפוא, מסוכן ומכאן עילת המעצר. את מסוכנותו לא ניתן להפיג על ידי חלופה למעצר ובוודאי שלא על ידי החלופה שהציע בא כוחו, אף על פי ששירות המבחן המליץ עליה.

4. הערר נדחה.