בש"פ 9129/05 הרצל עטיה נ. מדינת ישראל

1.העורר עומד לדין בבית המשפט המחוזי בתל-אביב. בכתב אישום שהוגש נגדו ונגד שני אחרים מיוחסות לו מספר עבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית וסחר בסם מסוכן. הוא אף מואשם בעבירות של נהיגה ללא רישיון ונהיגה ללא פוליסת ביטוח. בית המשפט נעתר לבקשתה של המשיבה והורה על מעצרו של העורר ושל שני הנאשמים האחרים עד תום ההליכים המשפטיים. הערר שבפניי מופנה כנגד החלטת המעצר.

2.הסניגור המלומד לא חולק על כך שקיימות ראיות לכאורה וכן עילת מעצר. טענתו היא, כי ראוי היה להורות במקרה מיוחד זה על הגשת תסקיר לשם בחינת חלופת מעצר. הטעם שניתן הוא מצבו הנפשי של העורר. הסניגור מפנה למסמכים רפואיים שונים, שאין צורך לפרטם, המצביעים על כך שהעורר נמצא במעקב רפואי במחלקה לבריאות הנפש. בסיום החלטתו של בית המשפט המחוזי הופנתה שימת ליבו של מפקד בית המעצר למצבו הרפואי-נפשי של העורר ונקבע שהוא יובא בפני גורם רפואי עוד ביום בו הוחלט על מעצרו. המשיבה הגישה לי מסמך המלמד, כי העורר נבדק על ידי רופא בית המעצר ביום בו הורה בית המשפט על מעצר עד תום ההליכים וכי הוא נבדק על ידי פסיכיאטר יומיים אחרי כן. על פי המסמך שהונח לפניי הורה הפסיכיאטר על המשך טיפול ומעקב אצל רופא בית המעצר. עולה, כי לאור הבדיקות אין מניעה למעצר.

3.הגעתי לכלל דעה, כי אין מקום להורות במקרה זה שיוגש תסקיר מעצר. כתב האישום מדבר על פעילות נמשכת במשך מספר חודשים של החזקת סם בכמויות לא קטנות וסחר בסם. יודגש, כי אין מדובר בענין חד פעמי, אלא דומה שיש לדבר על עסק של סחר בסמים. נטען בפניי, כי העורר לא היה "בעל" העסק אלא "פועל" בעסק. מוכן אני להניח שאכן העורר לא היה ראש לעוסקים בסחר, אך גם אם היה אך פועל מדובר במעורבות עמוקה, בכמויות גדולות של סם ובכסף רב. כמו כן, המסמכים הרפואיים שהובאו בפניי אינם מצביעים על בעיה אקוטית. זאת ועוד, העורר נמצא, כאמור, במעקב רפואי.

אי לכך הנני מחליט לדחות את הערר.