החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 9140/01 אופיר הרשקוביץ נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · מעצר עד תום ההליכים וחלופת מעצר בעבירות מין בקטינהערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבקשה לעיון חוזר בתנאי שחרור בחלופת מעצר

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

הערר נדחה. נקבע כי קיימות ראיות לכאורה ועילות מעצר המבוססות על מסוכנות העורר, בשל אופי המעשים, הדחת קטינה לסמים והפרש הגילים. בית המשפט המחוזי כבר היטיב עם העורר בהוראת חלופת מעצר, ואין מקום להקל בתנאים עוד.

העובדות

לעורר הוגש כתב אישום בגין אינוס, הדחת קטין לסמים מסוכנים והחזקת סם מסוכן. לפי הנטען, שידל העורר קטינה בת 16 וחצי לעשן קנבוס תוך שימוש באיומים ולאחר מכן עשה בה מעשים העולים כדי אינוס. העורר היה כבן 20 שנה בעת האירועים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להורות על ביטול תנאי השחרור לחלופת מעצר או על הקלה בהם, כאשר קיימות ראיות לכאורה ועילות מעצר?

הלכות

  1. 1

    בית המשפט דחה את הערר כאשר נמצאו ראיות לכאורה להוכחת ההאשמות וקיימות עילות מעצר המבוססות על מסוכנות הנאשם, והפרש הגילים והגיל הצעיר של המתלוננת מוסיפים לחומרה

    ״בידי התביעה ראיות לכאורה להוכחת ההאשמות וקיימות עילות מעצר, המושתתות על מסוכנותו של העורר״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מעצר
  • עיון חוזר
  • ערר
  • ראיות לכאורה
  • עילות מעצר
  • מסוכנות
  • הדחת קטין
  • אינוס
  • סם מסוכן
  • מעצר בית

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בש"פ

9140/01

בפני:

כבוד השופט י' טירקל

העורר

:

אופיר

הרשקוביץ

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

ערר

על החלטת בית המשפט המחוזי

בתל

אביב-יפו בתיק ב"ש 92568/01

שניתנה

ביום 15.11.01 על ידי

כבוד

השופט צ' גורפינקל

תאריך

הישיבה: י"ב בכסלו תשס"ב (27.11.01)

בשם

העורר: עו"ד יעקב שקלאר

בשם

המשיבה: עו"ד דפנה ברלינר

החלטה

1.

על העורר הוגש בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו כתב אישום בשל עבירות של אינוס, הדחת קטין לסמים מסוכנים והחזקת סם מסוכן. לפי הנטען, בתמצית, שידל העורר, תוך שימוש באיומים, את המתלוננת שהיתה עימו בדירתו לעשן סם מסוכן מסוג קנבוס. לאחר מכן עשה בה מעשים העולים כדי אינוס. באותו זמן היה העורר כבן 20 שנה והקטינה כבת 16 שנים ומחצה. בית המשפט המחוזי (כבוד השופט צ' גורפינקל) דן בבקשתה של המדינה לעצור את העורר ובהחלטתו מיום 6.9.01 ציוה לשחררו בתנאי שישהה "במעצר בית מוחלט" בבית אביו, בצירוף ערובות כספיות. בקשה לעיון חוזר שהגיש בא כוח העורר נדחתה בהחלטה נוספת מיום 15.11.01. העורר ערר על ההחלטה.

2.בעררו שבכתב ובטענותיו לפני חזר בא כוח העורר בפרטי פרטים על טענותיו לפני בית המשפט המחוזי. לדעתו אין להאמין למתלוננת ואין לגרסתה תמיכה כלשהי בראיות הנוספות שבידי התביעה, כך שאין בידי התביעה ראיות, אף לא לכאורה, להוכחת ההאשמות. מכל מקום, העורר אינו מסוכן. לפיכך יש לבטל את תנאי השחרור או להקל בהם.

עיינתי בהחלטותיו של בית המשפט המחוזי, בטענותיהם של באי כוח בעלי הדין ובחומר הראיות שהוגש לעיוני ולא מצאתי ממש בטענותיו של בא כוח העורר. בידי התביעה ראיות לכאורה להוכחת ההאשמות וקיימות עילות מעצר, המושתתות על מסוכנותו של העורר - שעל כך מעידות נסיבות המעשים - ואף על כך שמדובר גם בעבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] תשל"ג1973-. גם הפרש הגילים בין העורר לבין המתלוננת, ובעיקר גילה, מוסיף לנסיבות חומרה מיוחדת. בית המשפט המחוזי ראה לטוב לפניו לנקוט דרך של חלופה למעצר ובכך היטיב עם העורר. לא מצאתי מקום להיטיב עימו עוד.

3. הערר נדחה.

ניתנה היום, י"ג בכסלו תשס"ב

(28.11.01).

ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • בש 92568/01

הלכות

  1. 1בית המשפט דחה את הערר כאשר נמצאו ראיות לכאורה להוכחת ההאשמות וקיימות עילות מעצר המבוססות על מסוכנות הנאשם, והפרש הגילים והגיל הצעיר של המתלוננת מוסיפים לחומרה