בש"פ 9143/00 עמר אריה נ. מדינת ישראל

כתב האישום מייחס לעורר עבירות של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, העלבת עובד ציבור, איומים, היזק בזדון, התנהגות פסולה במקום ציבורי ותקיפת שוטר בשעת מילוי תפקידו. על פי הנטען בכתב האישום, ביצע העורר עבירת תנועה ביום 25.7.2000 לאחר חצות, והחל להתפרע לאחר שנדרש על ידי השוטרים, שעצרו אותו, להתלוות אליהם לתחנת המשטרה, בשל שחשדו בו כי הוא נוהג תחת השפעת אלכוהול.

על פי הנטען בכתב האישום עלב העורר באחד השוטרים, בהשמיעו כלפיו דברי בלע. ומשהובא לתחנת המשטרה, תקף שוטר והתפרע במקום, עד שהיה צורך להזמין שוטרים נוספים מתחנות שכנות.

בית המשפט המחוזי הורה על שחרורו של העורר בערובה, ובתנאי שלא יצא את בית הוריו בשעות הערב והלילה החל מהשעה 19:00 ועד לשעה 07:30 בבוקר.

בקשה לעיון מחדש בתנאי השחרור נדחתה בבית המשפט קמא, ועל כך מלין העורר. עיקר טענותיו הן שיש לו סיכוי טוב לזכות בדינו, שאין לחשוש ממסוכנותו - שהרי עובדה היא שהוא מהלך חופשי בשעת היום ואינו גורם נזק, וכי פרנסתו נפגעת כיוון שעתים נוהג הוא לעסוק בעבודתו גם בשעות הערב המאוחרות.

נציגת המדינה מבקשת לדחות את הערר, והיא מסבירה כי יש שוני בין ההיתר שניתן לעורר לצאת את ביתו בשעות היום, לבין ההיתר להלך חופשי גם בשעות הלילה. החשש הוא מפני התנהגותו של העורר, בשובו בשעות הלילה, ממקומות הבילוי שלו. יחד עם זאת, הודיעה נציגת המדינה כי אם יבואו ראיות ברורות כי העורר נזקק לשמש בעבודתו במשך שעות נוספות, לא תהא התנגדות להאריך את משך הזמן בו הוא מצוי מחוץ לביתו, ובלבד שמעבידו יהיה נכון ליטול אחריות על מעשיו באותן שעות.

כיוון שכך, יוחזר הדיון לבית משפט השלום בנצרת, על מנת שהעורר יביא בפניו את פרטי השינוי בתנאי השחרור, כפי שהוא מוצע על ידו, ויביא עמו גם את מעבידו, על מנת שיוכל להיחקר בדבר נכונותו לערוב למעשי העורר.

בנסיבות העניין ישקול בית המשפט השלום את האפשרות לקבוע מועד מוקדם לדיון כאמור.