בש"פ 9145-23 בש"פ 9145-23

1.לפניי בקשה ראשונה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996.

2.נגד המשיב הוגש כתב אישום המונה שלושה אישומים, המייחס לו, בין היתר, עבירות של כניסה לישראל שלא כחוק; קשירת קשר לעשות פשע; פריצה לרכב; גניבת רכב בצוותא; סיוע לקבלת רכב גנוב; ונהיגה ללא רישיון נהיגה. גניבת הרכבים הייתה בערים ירוחם, דימונה ואשדוד, במהלך החודשים אוקטובר 2022 וינואר 2023.

3.בנימוקי הבקשה, פירטה המבקשת (להלן: המדינה ו/או המבקשת) את הסיבות אשר הביאו להתמשכות ההליך עד לצורך בהגשת הבקשה שלפניי (צילום חומר החקירה, קבלת תעודת חיסיון, סיום הליכים מקדמיים, ומצב החירום הביטחוני).

עוד טענה המדינה, כי מעשי המשיב מלמדים על מסוכנותו הגבוהה לרכוש הציבור, תוך שהפנתה לאופן השיטתי של גניבת רכבים של אזרחי מדינת ישראל לשטחי הרשות הפלסטינית במסגרת התארגנות עבריינית לאחר תכנון מקדים; דבר קיומה של עילת מעצר בשל חשש להימלטות מן הדין; וכן שיבוש הליכים מאחר שהמשיב אינו תושב ישראל. לטענתה, מסוכנותו של המשיב אף "מתחדדת" בראי עברו הפלילי הכולל חמש עבירות דומות קודמות בעניין כניסה לישראל שלא כחוק והתחזות לאדם אחר, בעטיים נשא עונש של מאסר בפועל.

באשר לקצב התקדמות ההליך, הפנתה המבקשת למצב החירום שהוכרז במדינה ואילוציו של בית המשפט.

4.בא-כוח המשיב התנגד לבקשה וטען כי פרק הזמן בו יהא על המשיב לשהות במעצר עלול להיות כפרק הזמן שבענישתו בתום ההליך העיקרי היה ויורשע בדין.

5.לאחר ששמעתי את באי-כוח הצדדים ועיינתי בנימוקי הבקשה, אני סבור כי יש לקבלה. אכן, אין מקום להתמשכות הליכים בתיק פלילי בהיקף המיוחס למשיב, אך יחד עם זאת, שוכנעתי כי בנסיבות העניין, לנוכח מכלול טיעוני המבקשת, כאמור לעיל, דין הבקשה להתקבל מטעמיה ומנימוקיה, ובעיקר לנוכח המסוכנות הנשקפת מהמשיב והחשש מהימלטות מאימת הדין.

6.אשר על כן, אני נעתר לבקשה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב החל מיום 2.1.2024 ב-90 ימים או עד למתן פסק דין ב-ת"פ 1531-04-23 בבית משפט השלום באשדוד, לפי המוקדם.