בש"פ 9148/03 מדינת ישראל נ. חליל עפאוי

בפני ערר המדינה על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כב' סגן הנשיא ב. אזולאי) מיום 9.10.03 אשר על-פיה שוחרר המשיב לחלופת מעצר בתנאים מגבילים כפי שפורטו בגוף ההחלטה.

נגד המשיב הוגש לבית המשפט המחוזי, כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות אלימות ואינוס כלפי אשתו.

בית המשפט המחוזי הגיע למסקנה כי קיימות נגד המשיב ראיות לכאורה אשר הצדיקו את הארכת מעצרו, אך לאחר שעיין בתסקיר מטעם שירות המבחן הגיע בית המשפט המחוזי למסקנה כי יש מקום בנסיבות העניין להורות על חלופת מעצר וכך אכן נעשה.

יש לציין כי שרות המבחן בתסקירו קבע כי קיימת רמת מסוכנות גבוהה להישנות התנהגות פוגענית מצידו של המשיב, אך על מנת לגבש את המלצתם הסופית – עליהם לפגוש את המתלוננת והם טרם הצליחו לעשות זאת.

בית המשפט המחוזי, כאמור, לאחר שהשתכנע כי החלופה המוצעת הינה חלופה ראויה החליט על שחרורו של המשיב כאמור לעיל, וקבע את הענין להמשך דיון בפניו ליום 3/11/03 על מנת לדון בהמלצות תסקיר שרות המבחן שיוגש לבית המשפט לאחר ששירות המבחן יפגוש את המתלוננת.

לאחר עיון בערר ונימוקיו, ובהחלטת בית המשפט המחוזי, ולאחר עיון בתסקיר שרות המבחן ושמיעת טיעוני שני הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הערר להידחות.

בהחליטי כך לא התעלמתי מחומרת העבירות המיוחסות למשיב בכתב האישום, אך יחד עם זאת, מדובר במשיב בן 47 שנים, ללא עבר פלילי, וכן מדובר בחלופת מעצר ראויה אשר יש בה כדי למנוע אפשרות של פגיעה במתלוננת מצידו של המשיב, כאשר המתלוננת שוהה כיום במעון לנשים מוכות, ובמצב זה כאשר המשיב לא יודע את כתובתו של אותו מעון, נראה לי כי בנסיבות העניין צדק בית המשפט המחוזי בתתו את החלטתו הנ"ל.

סוף דבר, החלטתו של בית המשפט המחוזי מקובלת עלי ולא מצאתי מקום להתערב בה.

הערר נדחה.