בש"פ 9155/10 מדינת ישראל נ. ואאל עואוודה

1.

מונחת לפני בקשה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 ל חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו – 1996 , או עד למתן פסק דין בת"פ 8243/09 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.

בתאריך 27.9.2009 הוגש נגד המשיב כתב אישום המייחס לו ביצוע שתי עבירות שוד בנסיבות מחמירות, נסיון לשוד בנסיבות מחמירות ושהייה בארץ שלא כחוק. על פי הנטען, בשלוש הזדמנויות שונות עלה המשיב לרכביהם של שלושה נהגים שונים וביקש לנסוע איתם מהיציאה הצפונית של באר שבע. כאשר עצר כל נהג את רכבו ביעד המבוקש, תקף המשיב את הנהג והורה לו לצאת מהרכב בעודו אוחז בחפץ חד. בשני מקרים הצליח המשיב ליטול את הרכב. זאת עשה עת שהה בארץ שלא כדין. בית המשפט המחוזי הורה על מעצרו של המשיב עד לסיום ההליכים (ב"ש 21864-09, השופטת ו' מרוז ). פעמיים - בסוף חודש יוני 2010 ובסוף חודש ספטמבר 2010 - הסכים המשיב להארכת מעצרו בתשעים יום, בהתאם לסעיף 62 לחוק המעצרים.

המדינה הדגישה את חומרת המעשים שבוצעו לכאורה על ידי המשיב ואת השתלשלות ההליכים לפיה הסתיימה פרשת ההגנה בתחילת נובמבר. בית המשפט המחוזי הורה למבקשת להגיש סיכומיה עד ליום 2.12.2010, ולמשיב כחודש לאחר מכן. סיכומי המבקשת לא הוגשו במועד בשל שביתת הפרקליטות. הסניגור מציין כי מדובר בהארכה שלישית, כאשר לא ברור מתי תסתיים השביתה ובכל מקרה כתיבת הכרעת הדין תדרוש זמן.

2.

השיקולים המנחים בבקשה מעין זו הינם עילת המעצר ועוצמתה, וקצב שמיעת המשפט. מעשי המשיב שהוכחו לכאורה מצביעים על היותו מסוכן מאוד לציבור היה וישוחרר. עבירות השוד הינן העיקר בכתב האישום, אך לצורך בקשה זו ושקילת שחרורו של המשיב, יש ליתן את הדעת לכך שהעבירות האמורות בוצעו מבלי שהיה למשיב היתר שהייה בארץ. המשפט מתקדם וניצב לקראת סיומו, אם כי מרכיב השביתה מונע את התקדמותו בשלב זה. באיזון הכולל, סבורני שיש מקום להיעתר לבקשה, תוך מתן הוראה לבית המשפט שיקפיד עם המדינה בדבר הגשת הסיכומים במועד סביר עם סיום השביתה. היה והשביתה תיארך זמן רב נוסף, יהיה בכך ליצור עילה לעיון חוזר, זאת מבלי להביע עמדה בעניין.

3.

אשר על כן, הנני מורה להאריך את מעצרו של המשיב ב-90 יום החל מיום 24.12.2010, או עד למתן פסק דין בת"פ 8243/09 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם מביניהם.