בש"פ 9178/02 מדינת ישראל נ. מיכה "פפה"בן דוד רוקנשטיין

1.זוהי בקשה להארכת מעצר לאחר 9 חודשים, לתקופה של 3 חודשים נוספים או עד למתן פסק-דין לפי המוקדם. העבירות המיוחסות למשיב הן קשירת קשר לפשע ושוד מזוין בחבורה.

2.המעשים העבריינים המתוארים בכתב האישום, הכנת השוד, אופן ביצועו המתוחכם, השימוש בציוד כגון כובעי גרב וכפפות, תוך שימוש באקדחים והפגנת כוחנות ואיומים כלפי שנים מעובדי המלטשה ששהו במקום אותה עת, ממחישים את המסוכנות הממשית הטמונה במשיב. לא זו אף זו, על גבו של המשיב תלויה לו קופה של שרצים, הרשעות רבות שענינן התפרצויות, גניבות, מנוסה ממעצר חוקי, תקיפה חבלנית ושוד מזוין. המשיב אף נדון בעבר למאסר ואת העבירות המיוחסות לו בכתב האישום ביצע כשמאסר על תנאי תלוי ועומד נגדו בהקשר לעבירות מאותו סוג. באותו מקרה נדון לעבודות שירות ולמאסר על תנאי.

כל אלה לא הרתיעוהו לחזור ולבצע את העבירות המיוחסות לו. נראה כי דרך הפשע, היא דרך חיים למשיב ופגיעתו בחברה וביחידיה, קשה.

3.לאור האמור, לא תשיג חלופת מעצר את תכלית המעצר ועל אף נסיבותיו האישיות של המשיב, אין מקום לחלופה. אין האמור ההיבט היחיד של העניין. הסניגור התמקד בהתנהלות המשפט בצורה לקויה כאשר במהלך 9 חודשים התקיימו שתי ישיבות בלבד ללא הצדק. לא מעט נאמר ונכתב על כך שיש לכבד את רצון המחוקק על פי מצוותו ויש לשחרר ממעצר נאשם שמשפטו לא הסתיים תוך 9 חודשים. זהו אכן הכלל. עם זאת, אין לשכוח כי המחוקק הסמיך את בית המשפט להאריך מעת לעת (ללא הגבלת מספר הפעמים) את המעצר ב-3 חודשים נוספים. סמכות זו מחייבת את בית המשפט לשקול מצד אחד את זכותו העקרונית של העצור שטרם הורשע בדין, שלא להיות נתון במעצר מעבר לתקופה האמורה ומאידך את מסוכנותו לשלום הציבור וליחידיו לבל ייחשפו לפגיעתו הרעה של הנאשם שקיימות נגדו ראיות לכאורה, שקיימת נגדו עילת מעצר ושמסוכנותו מוכחת בעליל. כזה הוא המקרה דנן.

לפיכך, על אף שקיים חשש בלבי שתקופת שלושת החודשים לא תספיק לסיום המשפט, אין לי ספק שהכף נוטה לחובתו של המשיב לעניין הבקשה שלפני.

אשר על כן, אני נענית לבקשה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל מ-17.11.02 עד למתן פסק-דין בעניינו, לפי המוקדם.