פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בירושלים
בש"פ
9186/99
בפני: כבוד
השופטת ד' ביניש
המ
בקשת
:
מדינת ישראל
נגד
המשיב
:
פואד
מוסא
בקשה
שניה (בהסכמה) להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות
אכיפה - מעצרים),
התשנ"ו1996- בת"פ 8001/99 בבית המשפט
המחוזי בבאר שבע.
בשם
המבקשת: עו"ד נ' בן-אור
בשם
המשיב: עו"ד נ' סנאללה
החלטה
ביום 3.1.99 הוגש נגד המשיב כתב אישום בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, המייחס לו עבירות של שידול לחבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329 לחוק העונשין, תשל"ז1977-, וכן הפסקת הריון לפי סעיף 313 לחוק הנ"ל. על פי האמור בכתב האישום, בין המשיב, שהינו נשוי ואב לארבעה, לבין המתלוננת התקיימו יחסי אישות, אשר בעקבותיהם הרתה המתלוננת. בעת שהייתה המתלוננת בשבוע ה27- להריונה, נחתם בין השניים חוזה שכותרתו 'תנאי נישואין'. המשיב לא רצה שהמתלוננת תמשיך את הריונה והפעיל עליה ועל בני משפחתה איומים ולחצים כדי להביאה להפסקת ההריון. משסרבה המתלוננת לעשות כן, שידל המשיב שלושה אחרים (להלן - האחרים), להביא להפסקת הריונה של המתלוננת בדרך של שוד מבוים. ביום האירוע, נסעו המשיב והמתלוננת ברכבו של המשיב. בשלב מסויים בעת הנסיעה, ביקש המשיב מן המתלוננת להסיר את חגורת הבטיחות שלה והאט במפתיע את מהירות נסיעתו. משהבחין המשיב באחרים מגיעים עם רכבם עצר את רכבו. האחרים עצרו את רכבם בסמוך לרכבו של הנאשם, ופתחו את דלת הרכב בצד בו ישבה המתלוננת. המשיב דחף את המתלוננת לכיוונם של האחרים, אשר משכו את המתלוננת מן הרכב בשערות ראשה, תלשו מעליה תכשיטים אותם ענדה והיכו אותה בכל חלקי גופה במקלות. המשיב יצא מן הרכב, צעק לאחרים "על הבטן, על הבטן" ונמלט מן המקום בעוד האחרים ממשיכים להכותה. בשארית כוחותיה הגיעה התלוננת למאהל סמוך ומשם נלקחה לתחנת המשטרה והובהלה לבית החולים, שם בוצעה בה 'לידה מוקדמת' להוצאת הולד המת.
עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו ובית המשפט המחוזי נעתר לבקשה. בחלוף תשעה חודשים הוארך מעצרו של המשיב בהסכמת בא-כוחו בשלושה חודשים נוספים. ביום 30.11.99 הורשע המשיב בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום, ועל פי הודעתו של בא-כוח המשיבה, ביום 12.1.2000 אמור להינתן גזר דינו.
מעצרו של המשיב מסתיים ביום 1.1.2000. לפיכך, המדינה מבקשת להאריך את מעצרו בשלושים יום. בא-כוח המשיב הביע הסכמתו להארכה המבוקשת.
נוכח טיבם ואופיים של המעשים אשר בביצועם הורשע המשיב, עקב מסוכנותו, בהתחשב בשלב המתקדם אליו הגיע משפטו ובהסכמת בא-כוחו, אני מקבלת את הבקשה להארכת המעצר. עם זאת, נוכח העובדה כי גזר דינו אמור להינתן ביום 12.1.2000, אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב בשלושה עשר יום בלבד, עד ליום 13.1.2000.
ניתנה יום, יט בטבת תש"ס (28.12.99).
ש ו פ ט ת
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
99091860. N01