בש"פ 9198/05 מדינת ישראל נ. דוד ספיר

1.המשיבים עומדים לדין בבית המשפט המחוזי בתל-אביב לפי כתב אישום שהוגש לפני כשנה. למשיבים מיוחסת עבירה של רצח. הבקשה שבפניי הינה בקשה שנייה להארכת המעצר מעבר לתשעה חודשים.

2.עניינם של שני המשיבים נדון בבית משפט זה במספר הזדמנויות, במסגרת עררים שונים וכן בגדרה של בקשתה הראשונה של המבקשת להאריך את המעצר מעבר לתשעה חודשים. מתברר, כי עד היום נתקיימו שתי ישיבות בלבד לשמיעת הוכחות: האחת ביום 21.6.05 והאחרת ביום 15.9.05. עתה קבועות שבע ישיבות נוספות לשמיעת הוכחות בחודשים נובמבר ודצמבר הקרובים. העובדה שחלו עיכובים בקביעת ישיבות הוכחות עלתה בהחלטות קודמות. עניין זה כבר עמד לנגד עיניה של חברתי, השופטת א' פרוקצ'יה, שעה שדנה בבקשה הראשונה להארכת המעצר. ההחלטה ניתנה ביום 27.7.05. במילים אחרות, כבר בעת מתן אותה החלטה ברור היה כי אין סיכוי שהמשפט יסתיים תוך תקופת ההארכה הראשונה. אף על פי כן, החליטה חברתי הנכבדה להאריך את המעצר. באותה החלטה נקבע, כי "גובר אינטרס הציבור בהשארת המשיבים במעצר על פני עניינם הלגיטימי להשתחרר בחלופת מעצר לאחר חלוף תשעה חודשי מעצר". אף היום, שלושה חודשים מאוחר יותר, גובר אינטרס הציבור.

3.נטען לפניי, כי לעניין המעצר יש לעשות הבחנה בין שני המשיבים, שכן לא מיוחסת למשיב 2 טענה כי דקר את המנוח. לעניין זה ראוי להפנות להחלטתו של חברי הנכבד השופט א' א' לוי מיום 19.11.04 (בש"פ 10423/04). באותה החלטה נקבע כי יש לקבל את הערר שהגישה המדינה על החלטתו של בית המשפט המחוזי לשחרר את המשיב 2. מאותה החלטה של השופט לוי נובע שאין מקום לעשות הבחנה לעת הזו בין שני המשיבים.

4.התוצאה היא שהנני מחליט לקבל את הבקשה. מעצרם של המשיבים יוארך ב-90 ימים, החל מיום 9.10.05 , או עד למתן פסק-דין בתפ"ח 1184/04 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, לפי המוקדם. ההוראה בעניין הארכת המעצר תבוא תחת ההוראה שנתתי ביום 29.9.05.