בש"פ 9216/07 מדינת ישראל נ. פלוני

זוהי בקשה להארכת מעצרו של המשיב לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996. בכתב האישום שנוגש נגד המשיב ביום 26.2.07, הואשם המשיב כי אנס את אשתו, תקף אותה ואיים עליה לאורך 17 שנות נישואיהם. בנוסף, הואשם המשיב כי התעלל ותקף את ילדיו הקטינים פעמים רבות. עד כה – כך מעדכן בא כוח המבקשת – התקיימה ישיבת הוכחות אחת. כמו כן, קבועים לדיון בתקופת הארכת המעצר המתבקשת ארבעה מועדים נוספים להמשך שמיעת הראיות.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו. עילות המעצר הנטענות היו מסוכנותו של המשיב וכן חשש לשימוש הליכים מצדו. בניגוד להמלצתו של שירות המבחן, הורה בית המשפט המחוזי על שחרורו של המשיב לחלופת המעצר האמורה. הערר שהגישה המבקשת לבית משפט זה על החלטתו של בית המשפט המחוזי התקבל. בהחלטתו, קבע בית משפט זה (כבוד השופטת א' חיות) כי לאור מסוכנותו הרבה של המשיב למתלוננת וילדיה, אין בחלופת המעצר כדי לאיין מסוכנות זו. כמו כן, ציין בית המשפט כי נוכח העובדה שהמשיב מואשם באיומים על המתלוננת לבל תגיש תלונה נגדו, קיים חשש לשיבוש הליכי משפט מצד המשיב. בקשה לעיון חוזר בהחלטה, שהגיש המשיב ביום 11.6.07 עקב חזרתה של המתלוננת מגרסתה במשטרה, נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי, בקבעו כי גם לאחר חזרתה של המתלוננת מגרסתה במשטרה, אין עילה לשינוי ההחלטה.

בבקשתה להארכת המעצר, טוענת המבקשת כי יש להאריך את מעצרו של המשיב לאור מסוכנותו הרבה והמוחשית למתלוננת וילדיה. מסוכנות זו משתקפת בחומרת המעשים המיוחסים לו ובתסקירי המעצר שהוגשו בעניינו. כמו כן, טוענת המבקשת כי קיים חשש של ממש מפני שיבוש מהלכי משפט בשל העובדה שהמעשים בוצעו במסגרת התא המשפחתי. המבקשת מציינת כי חשש זה גובר נוכח היות המשיב מואשם בהדחה בחקירה ולאור העובדה כי המתלוננת חזרה מעדותה. בהקשר זה, מציינת המדינה כי עדותם של הילדים טרם נשמעה. לעניין קצב הדיון, מציינת המבקשת כי חלק משמעותי מהדחיות במשפט נעשו לבקשת הסניגוריה.

באת כוח המשיב טוענת כי אין לקבל את הבקשה ממספר טעמים. נטען כי ההליך עד כה התקיים בקצב איטי וכי הארכת מעצר תפגע באופן לא מוצדק בזכותו של המשיב לחירותו, בחזקת חפותו ובזכותו להליך הוגן. כמו כן, נטען כי חזרתה של המתלוננת מגרסתה במשטרה, צריכה היתה להביא לשינוי ההחלטה בדבר מעצרו של המשיב, ומקל וחומר כאשר מתבקשת הארכה נוספת במעצר מעבר ל-9 חודשים. במענה לטענתה של המבקשת בדבר חשש לשיבוש הליכי משפט והשפעה על עדותם של הילדים, שטרם העידו כאמור, טוענת באת כוחו של המשיב כי הילדים מבקרים את המשיב במעצרו, ואילו ביקש המשיב לנסות לגרום לילדים לחזור בהם מהעדות, כבר היתה לו שעת כושר לעשות כן. כמו כן, נטען כי ניתן להציע חלופת מעצר שתמנע מן המשיב מגע עם המתלוננת ועם הילדים.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הגעתי להחלטה כי יש לקבל את הבקשה. מסוכנותו של המשיב – כפי שעולה מכתב האישום ומהתסקירים – היא רבה ומוחשית. מסוכנות זו לא קהתה עם חלוף הזמן. שירות המבחן שלל בתסקיריו את האפשרות של שחרור לחלופת מעצר, ונקבע על ידי בית משפט זה כי אין בחלופת מעצר כדי לאיין את הסכנה המוחשית והממשית שנשקפת למתלוננת ולילדיה מהמשיב. החשש הנטען לשיבוש הליכי משפט אף הוא תומך בהארכת המעצר. אציין כי גם אם הילדים מבקרים את המשיב במעצרו, אין בכך כדי להפיג את החשש לשיבוש הליכי משפט, שכן חשש זה יגבר באופן משמעותי אם המשיב ישוחרר ממעצרו. בהחלטה קודמת של בית משפט זה (כבוד השופט ס' ג'ובראן), צוין כי עצם העובדה שהמתלוננת שינתה את גרסתה באופן קיצוני מחזקת את החששות אותם מציינת המבקשת ביחס לשחרורו של המשיב לחלופת מעצר.

אשר על כן, הבקשה מתקבלת. מעצרו של המשיב יוארך ב-90 ימים נוספים, החל מיום 26.11.07,

או עד מתן החלטה אחרת בעניין.