בש"פ 9217/00 רפאל אברמוב נ. מדינת ישראל

כתב האישום מייחס לעורר עבירה של ניסיון לאספקת סם מסוכן. על פי הכתוב בכתב האישום הטמין העורר סם מסוכן מסוג קאנבוס בתוך שקית שהכילה דברי מזון. את השקית נתן בידי עדות התביעה קטרינה קסיאנוב ויאנה יאנוב, וביקש מהן להעביר אותן בהסתר לחברו שהיה כלוא בבית המעצר של באר-שבע. השתיים נתפסו בעת שניסו להכניס את הסמים לתוך הכלא. תחילה, ביקשו שתי הבלדריות להימנע מגילוי מקור הסם ובהודעתן הראשונה הן סיפרו כי לא ידעו שהן מביאות איתן סם מסוכן, ואחת מהן אף טענה שאינה מכירה כלל את העורר, זאת, אף שהוא עצמו אינו מכחיש כי הוא מכיר אותה זה מכבר.

בהודעה מאוחרת יותר שנגבתה מהן במשטרה הן סיפרו כי העורר הוא שהטיל עליהן את המשימה להחדיר את הסם המסוכן לתוך הכלא, אך בשל האימה שהוא וחבריו מטילים, הן חששו תחילה להצביע עליו כעל מקור הסם המסוכן, ובלשונה של אחת מהן: "כל שאמרתי בפעם הראשונה, נאמר בעקבות הפחד שלי, שיפגעו בי רלף וחבריו. מדובר באנשים אלימים וגם עכשיו אני מפחדת מהם". אותו רלף הוא העצור שאליו אמור היה להגיע הסם המסוכן, והשתיים פחדו על פי עדותן ממנו ומחבריו.

בית משפט השלום הורה על מעצרו של העורר עד תום משפטו, וערר שהוגש על כך לבית המשפט המחוזי נדחה.

הסניגור, בלשון בוטה משהו, מלין על החלטת בית המשפט המחוזי. הוא סבור כי בית המשפט המחוזי לא עשה מלאכתו כראוי, לא התייחס כלל לטענות שהועלו בפניו, לא נתן דעתו להן, וממילא גם לא קבע דבר באשר להן.

בטענות אלה אין ממש. בית המשפט המחוזי, בהחלטה מנומקת היטב, מתייחס לטענות העורר, אחת לאחת, ובא לכלל מסקנה, כי אין לשחרר את העורר ממעצרו, אף לא לחלופת מעצר, בשל מסוכנותו ובשל החשש מפני שיבוש הליכי משפט, כמו גם החשש מפני הימלטותו של העורר מן הדין. עברו הפלילי המכביד של העורר המעיד על זלזול ברשויות החוק הובא אף הוא בחשבון החלטתו של בית המשפט קמא.

בהחלטה זו אין עילה להתערב. אכן, בקשת המעצר, כפי שהוגשה במקורה לבית משפט השלום, היתה תמציתית ולא פרטה את אשר מפרטת נציגת המאשימה היום. אלא שהחשש מפני שיבוש הליכי משפט, לא רק בדרך של הימלטות העורר מן הדין כי אם בדרך של הטלת אימה על עדות התביעה, נטען ונתברר הן בבית משפט השלום והן בבית המשפט המחוזי, ואף היום נידון בהרחבה.

לאחר ששקלתי את כל טענות הסניגור, שוכנעתי כי אין פגם בהחלטת בית המשפט המחוזי, ומן הטעמים המפורטים באותה החלטה, אני מחליט לדחות את הערר.

הערר נדחה.