בש"פ 9218/00 חליל דכה נ. מדינת ישראל

העוררים הובאו לדין בבית משפט השלום בתל-אביב באשמת סחר בסמים מסוכנים ובאשמת אחזקת סמים מסוכנים. העורר 2 הובא לדין גם בעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ובעבירה נוספת של שימוש בכוח ובאיומים כדי למנוע מאסר.

על פי הנטען בכתב האישום, סחרו העוררים בצוותא בסם מסוכן מסוג Mdma , ומכרו לשוטרת סמויה 5 טבליות המכילות את הסם. באותה עת החזיקו טבליה נוספת של הסם המסוכן, לשימוש עצמי. שוטרים שהגיעו למקום ניסו לעצור את השניים, העורר 2 החל בורח, וכשנתפס הכה בשוטרים באגרופיו וברגליו. בית משפט השלום בתל-אביב-יפו הורה על מעצרם של שני העוררים עד תום משפטם, בשל מסוכנותם ובהעדר חלופה מתאימה בנסיבות המקרה.

ערר שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו נדחה. בית המשפט קמא קבע, כי לעוררים עבר מכביד במיוחד בתחום עבירות הסמים המסוכנים, וכי אין בעובדה שהם ניסו, על פי טענתם, לשקם את עצמם, כדי להועיל להם, שהרי בפועל נכשלו בניסיון זה.

כנגד החלטה זו, האחרונה, מופנה הערר היום. העוררים טוענים כי השוטרת הסמויה שימשה, במקרה זה, סוכנת מדיחה, כי המדובר בעסקה אחת בלבד, וכי היה מקום להביא בחשבון ההחלטה את נסיבותיהם האישיות של העוררים. טיעונים אלה נשקלו על ידי בית המשפט המחוזי ונדחו. היום מוסיפה נציגת המדינה וטוענת כי אין מדובר בהדחה מצד סוכנת סמויה לביצוע עבירה. העבירה בוצעה במסגרת עסקה רגילה, שהעוררים נטלו בה חלק, וכי קיימות ראיות נסיבתיות כי אין המדובר בעסקה יחידה. היא חוזרת ומבקשת שלא לשנות מהחלטות בית המשפט השלום ובית המשפט המחוזי - ולהותיר את העוררים במעצר. דין הערר להידחות.

הלכה פסוקה היא כי ראוי לנתץ את שרשרת הפצת הסם בעודנה באבה, ובכל אחת מחוליותיה. המדובר בעבירה חמורה ביותר, שהנסיבות בהן נעברה, כמו גם עברם הפלילי של העוררים, מלמדת על מסוכנותם. החלופה המוצעת על ידי העוררים אין בה כדי להפיג את חששם מפני פגיעתם הרעה אם ישוחררו לביתם.

הערר נדחה.