בש"פ 9238/02 שי סודרי נ. מדינת ישראל

נגד העורר הוגש כתב אישום בו הואשם יחד עם אחר בעבירות סמים. העורר הואשם בסחר בסם מסוכן ובהחזקת סם לצריכה עצמית. מדובר בסם מסוג קאנבוס.

בית משפט השלום קבע, לאחר ניתוח חומר החקירה כי קיימת עילת מעצר וכי קיימות ראיות לכאורה נגד העורר. יחד עם זאת, בחן חלופת מעצר בתנאים. ערר שהוגש על-ידי המשיבה התקבל על-ידי בית המשפט המחוזי שהורה לעוצרו עד תום ההליכים. אין חולק כי נפלה טעות בקביעתו של בית המשפט המחוזי שיחס לעורר מכירה של הסם הנ"ל, שעה שמדובר ברכישה. כמו כן, אין המשיבה חולקת על כך שחלקו של האחר גדול באופן ממשי מחלקו של העורר הן לגבי האישום המתייחס לשניהם והן מתוך כך שהאחר מואשם באישומים נוספים שאינם מיוחסים לעורר.

הסניגור המלומד חזר וטען כי אין ראיות לכאורה נגד העורר. בעניין זה מקובלת עלי עמדת שתי הערכאות הקודמות ולא היה בעמדת הסנגור כדי לכרסם בה.

יחד עם זאת, נראית לי עמדתו של בית משפט השלום לפיה במסגרת החובה לשקול חלופת מעצר, היה מקום לשחרר את העורר לחלופה כזו, על אף שאין להקל ראש בחומרתן של אף עברת סמים, כשאין מדובר בצריכה עצמית.

הגנת הציבור מפני פגיעתם הרעה של סוחרי סמים, מחייבת למנוע ממי שמואשם בכך וקיימות ראיות לכאורה נגדו, מלפגוע בו. אכן, אין זאת אומרת שלא ניתן לעשות זאת על ידי חלופה הולמת במקרים המתאימים. נראה שעניינו הוא אחד ממקרים אלה.

העורר הוא אדם צעיר בן 22 שנה. לפי הטענה הוא עובד עם אביו בחנות שעונים מבוקר עד ערב. אין לו עבר פלילי הקשור בסמים. הוא נעצר 4 חודשים לאחר האירוע, ובמהלך תקופה זו היה חופשי ולא עבר עבירה כלשהי. הוא שיתף לטענתו פעולה עם המשטרה, מסר את כל הידוע לו. אין הוא מתכחש למעשה בדבר מעורבותו, ככל שהיתה שולית לטענתו. הנימוקים שהעלה בית משפט השלום לעניין שחרור העורר לחלופת מעצר מקובלים עלי.

אשר על כן הערר מתקבל, העורר ישוחרר לחלופת מעצר בתנאים שנקבעו בבית משפט השלום בכפוף לשינויים הבאים:

1.בסעיף ה' לתנאים שקבע בית המשפט יבוא סכום של 8,000 ₪ במקום 2,000 ₪ (הסכום יופקד בקופת בית משפט השלום בראשון לציון).

2.בסעיף ו' יוסף הקטע "יחולט הסכום שהופקד והערבויות תעמודנה למימוש".

3.ייווסף סעיף ז' לפיו, "המשיב יתייצב אחת לשבוע בליווי אחד מבני משפחתו הנ"ל בתחנת המשטרה הקרובה ביום ראשון עד השעה 10:00 בבוקר".