החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 9243/04 יבגני פרסמן נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · הארכת מעצר וחשש לשיבוש הליכי חקירהערר על החלטת בית המשפט המחוזי בדבר הארכת מעצר

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

הערר על החלטת בית המשפט המחוזי שהורה על מעצרו של העורר בגין עבירות סמים נדחה. נקבע כי בנסיבות של כמות סמים משמעותית ושלב חקירה מוקדם יש להעדיף את האינטרס הציבורי במיצוי החקירה על פני שיקולי השיקום של העורר.

העובדות

העורר נעצר לאחר שבחיפוש בביתו נתפסו סמים מסוכנים בכמות משמעותית. בית משפט השלום הורה על שחרורו בתנאים, אך בית המשפט המחוזי קיבל את הערר של המשיבה והורה על מעצרו למשך 7 ימים. העורר טען לשיקומו ולשיתוף הפעולה עם החוקרים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להורות על מעצרו של העורר עד תום החקירה, לאור חשש לשיבוש הליכי החקירה וסיכון שלום הציבור, חרף שחרורו בתנאים שהורה בית משפט השלום?
  2. 2.האם יש להעדיף את האינטרס הציבורי במיצוי החקירה על פני שיקולי שיקומו של העורר?

הלכות

  1. 1

    בעבירות סמים בכמויות משמעותיות שאינן לצריכה עצמית, בשלב מוקדם של החקירה, יש להעדיף את האינטרס הציבורי במיצוי החקירה ובביטחון הציבור על פני האינטרס האישי של החשוד בשיקומו.

    ״אין מנוס מלהעדיף את האינטרס הציבורי שבמיצוי החקירה ובהבטחת ביטחונו של הציבור על פני האינטרס האישי של העורר״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מעצר
  • שיבוש הליכי חקירה
  • סמים מסוכנים
  • סיכון שלום הציבור
  • ערר
  • שיקום
  • יסוד סביר

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

9243/04

בפני:

כבוד השופט י' עדיאל

העורר:

יבגני פרסמן

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי

בנצרת בב"ש 3086/04 מיום 13.10.04 שניתנה על-ידי כב' השופטת ג' (דה-ליאו)

לוי

תאריך הישיבה: כ"ט בתשרי

תשס"ה (14.10.04)

בשם העורר: עו"ד עבד

אלמג'יד פאהום

בשם המשיבה: עו"ד ענת

חולתא

החלטה

ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת (השופטת ג' (דה-ליאו) לוי) אשר קיבל ערר שהגישה המשיבה על החלטתו של בית משפט השלום (אשר הורה לשחרר את העורר בתנאים), והורה על מעצרו של העורר עד ליום 19.10.04.

העורר נעצר ביום 12.10.04, לאחר שבחיפוש שנערך בביתו נתפסו סמים מסוכנים בכמות משמעותית. המשיבה ביקשה בבית משפט השלום להאריך את מעצרו של העורר למשך 10 ימים. בית משפט השלום קבע שאכן קיים יסוד סביר לחשש כי שחרורו של העורר עלול להביא לשיבוש הליכי החקירה והמשפט ואף לסכן את ביטחון הציבור. למרות האמור, הורה בית משפט השלום על שחרורו של העורר בתנאים לאור נסיבותיו האישיות, שיתוף הפעולה המלא שלו עם רשויות החקירה והעובדה "כי לחשוד זה יש כל כך הרבה מה מהפסיד, אם ינסה לשבש את הליכי החקירה".

המשיבה ערערה על ההחלטה בפני בית המשפט המחוזי אשר קיבל, כאמור, את הערר והורה על מעצרו של העורר למשך 7 ימים. בית המשפט המחוזי ביסס את החלטתו על קיומן של ראיות הקושרות את העורר לעבירות המיוחסות לו, על החשש לשיבוש מהלכי החקירה וכן על החשש לסיכון שלום הציבור. מכאן הערר שלפניי.

בא כוח העורר טוען בעיקר לעניין שיקוליו האישיים של העורר וסיכויי שיקומו. לדבריו, העורר עלה רק לאחרונה על דרך המלך מבחינת השתלבותו במקצועו בתחום המחשבים, והוא אף מבקש לעבור תהליך של גמילה מהסם. מעצרו של העורר עשוי, לפי הטענה, להביא לפיטוריו ולסכל את מאמצי השיקום. כוונתו הרצינית של העורר להשתקם עולה, לפי הטענה, גם משיתוף הפעולה שלו עם רשויות החקירה ומכך שהעורר סיפר לחוקים, מיוזמתו, על עבירות שביצע בעבר, שלחוקרי המשטרה לא הייתה כל ידיעה לגביהן.

חושש אני שבנסיבות המקרה אין מנוס מלדחות את הערר. כמות הסם המשמעותית שנתפסה בחזקתו של העורר, החשש לשיבוש מהלכי החקירה הנוספים שמבקשת המשטרה לבצע לפי המסמך שהוצג בפני (במעמד צד אחד), כמו גם עברו המכביד של העורר, מלמדים, בהצטברם יחדיו, שאין מנוס במקרה זה מלהאריך את מעצרו של העורר כפי שקבע בית המשפט המחוזי. אכן, המעצר עלול לפגוע בסיכויי השיקום של העורר. אולם, כאשר מדובר בעבירות סמים בכמויות משמעותיות שהוחזקו על ידי העורר, לכאורה, שלא לצריכה עצמית בלבד, אין מנוס מלהעדיף את האינטרס הציבורי שבמיצוי החקירה ובהבטחת ביטחונו של הציבור על פני האינטרס האישי של העורר, ודאי בשלב מוקדם זה, כאשר החקירה נמצאת בשלביה הראשונים.

הערר נדחה.

ניתנה היום, כ"ט בתשרי תשס"ה (14.10.2004).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • בבש 3086/04

הלכות

  1. 1בעבירות סמים בכמויות משמעותיות שאינן לצריכה עצמית, בשלב מוקדם של החקירה, יש להעדיף את האינטרס הציבורי במיצוי החקירה ובביטחון הציבור על פני האינטרס האישי של החשוד בשיקומו.