פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
9243/10
בפני:
כבוד השופט נ' הנדל
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
גנס שניידר-גשימוב
בקשה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי
(סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996
תאריך הישיבה:
כ"א בטבת התשע"א
(28.12.10)
בשם המבקשת:
אין התייצבות
בשם
המשיב :
עו"ד דן גלעד
החלטה
1.
מונחת לפניי בקשה לפי סעיף 62 ל חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 , להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים, החל מיום 1.1.11, או עד למתן פסק דין בת"פ 293-04-10 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.
2.
ביום 1.4.2010 הוגש כתב אישום נגד המשיב, המייחס לו ביצוע עבירה של חבלה בכוונה מחמירה. על פי המתואר בכתב האישום נכון למועד הגשתו, כתוצאה מהמעשים המיוחסים למשיב, מרותק המתלונן לכיסא גלגלים וסובל מקשיים בדיבור. ביום 10.5.2010 נעצר המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים, תוך קביעה שקיימות ראיות לכאורה ונתגבשה עילת מעצר (מ"ת 310-04-10, כב' השופט ר' שפירא ). בבקשה דנא, התייחסה המדינה לאכזריות מעשיו הלכאוריים של המשיב ומסוכנותו. עוד נטען כי הליך שמיעת הראיות נמצא בעיצומו. אמנם בוטל דיון ההוכחות שנקבע ליום 22.11.2010 אולם נקבעו שני מועדים נוספים לשמיעת ראיות לתאריכים 22.2.2011 ו-3.3.2011. מהחומר עולה שהתקיימו עד כה ארבעה דיוני הוכחות. מהעבר האחר, הדגיש הסניגור שבהחלטת בית המשפט המחוזי להרות על מעצרו של המשיב צוין כי לא הוצגה חלופה ראויה. על פי קו זה, אין להותיר את המשיב במעצר רק מפני היעדר היכולת להציג חלופה משופרת, ובנסיבות המקרה יש לשחררו על פי החלופה שהוצעה.
3.
נכון הוא כי התיאור העובדתי של המקרה מקים עילת מעצר בדמות מסוכנותו של המשיב. אולם, גם אם המשפט לא החל להישמע מספר חודשים על רקע טענת הסנגוריה שטרם קיבלה את מלוא החקירה – כך או כך, קצב שמיעת המשפט אינו משביע רצון. כאמור, התקיימו ארבעה דיוני הוכחות, ועד סוף חודש מארס 2011 יתקיימו שני דיונים נוספים.
בעקבות טיעון הסניגור, עיינתי בהחלטת המעצר עד לסיום ההליכים בעניינו של המשיב. בהחלטתו הדגיש בית המשפט המחוזי שחלפו שנתיים ממועד האירוע – 28.5.2008, ובמהלך תקופה זו הסתובב העורר חופשי ולא ניסה להימלט. תסקיר שירות המבחן לא שלל את האפשרות של שחרור המשיב בתנאים מגבילים, אלא סבר כי חלופת המעצר שהוצעה אינה הולמת את המטרה.
בבואי לשקול את הבקשה, נכון לנקודה זו, יש לקבלה. המסוכנות קיימת והמשפט מתקדם. אולם, עולה מהחלטת המעצר כי המשיב נעצר בשלב זה גם בשל היעדר חלופה.
4.
בנסיבות אלו, הגעתי להחלטה כדלקמן: הנני מורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים מיום 1.1.2011 או עד למתן פסק דין בת"פ 293-04-10 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם. אוסיף שתי הערות. הראשונה - מבלי להביע עמדה, הנני מבהיר כי המשיב רשאי להגיש בקשה לעיון חוזר, תוך בחינת חלופה. יש לקוות שיעלה בידי הסנגוריה לשפר את איכות החלופה. אולם בכל מקרה, על בית המשפט המחוזי לקבוע דיון בהקדם, תוך התייחסות למכלול הנסיבות, לרבות עמדתו
בהחלטתו הקודמת. השנייה - יש מקום לפנות לבית המשפט המחוזי לקביעת מועדים נוספים, זאת בכפוף להמשך מעצרו של המשיב עד לסיום ההליכים.
ניתנה
היום, כ"ב בטבת התשע"א (29.11.2010).
ש ו פ ט