בש"פ 9253/00 מדינת ישראל נ. גיארג'י ססטון

המשיב הובא לדין בבית המשפט המחוזי באשמת ביצוע מעשי אינוס, על-פי הנטען בכתב האישום תקף המשיב את המתלוננת בתיק זה בעת שבאה לבקר את שותפו לצריף המגורים, ותוך שהוא מכה אותה אנס אותה. כתוצאה מכך גם גרם לה לחבלות בחלקי גוף שונים.

משהובא לדין, נעצר במצוות בית המשפט המחוזי עד תום משפטו, לאחר שבית המשפט מצא כי עומדות לחובתו של המשיב ראיות לכאורה. לבד מעדותה של המתלוננת, מצא בית המשפט המחוזי סיוע לראיות העומדות לחובתו של המשיב גם בראיות חיצוניות.

בינתיים החל משפטו של המשיב, אולם בשל שורה של תקלות שארעו בו לא נסתיים עד היום, אף שמעצרו כבר הוארך לתקופה העולה על 9 חודשים. חומר הראיות שהיה מצוי בתיק החקירה של המשטרה אבד ונמצא רק בשלב מאוחר של החקירה, דבר שהביא לבקשת הסניגוריה להשמיע מחדש עדים שכבר העידו, ומשבאו עדים נוספים נפלה תקלה נוספת ורישומי ההקלטה נמחקו או אבדו. באלה לבד אין כדי להסביר את העובדה שהדיון מתנהל בעצלתיים, וספק אם יש במועד הנוסף האחד שנקבע להמשך הדיון כדי ליתן מענה לצורך להחיש את סיומו.

הסניגור מבקש להורות על שחרורו של המשיב, ולחילופין, להמיר את מעצרו בחלופה אחרת למעצר. אפשרות זו לא נשללה כבר בהחלטה קודמת שניתנה בבית משפט זה בעניינו של המשיב מפי השופטת שטרסברג-כהן, ונראה כי הקושי הוא במציאת חלופה מתאימה בשל העובדה שהמשיב הוא עובד זר שאין לו רכוש ואין לו קרובים בתחומי ישראל, שיוכלו לערוב לו.

בנסיבות הענין לא מצאתי להיענות לבקשת המדינה במלואה. אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב ב60- ימים שמניינם ממחר, 27.12.00, או עד למתן פסק דין בעניינו, הכל לפי המוקדם יותר. במהלך תקופה זו יוכל המשיב לפנות לבית המשפט המחוזי ולהציע חלופת מעצר מתאימה שש בה כדי להבטיח את המשך התייצבותו במשפט, ואת מילוי תנאי השחרור שיקבעו, במידת הצורך, בבית המשפט.