בש"פ 9265/18 מדינת ישראל נ. זיאד אלקיעאן

1.

לפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 31.12.2018 ( כבוד השופטת ח ' סלוטקי ) ב - מ " ת 5464-11-18,שבה הורה בית המשפט על מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני בכפוף להמצאת חוות דעת של מנהלת האיזוק האלקטרוני לעניין היתכנות הפיקוח. נקבע שהמשיב יהיה נתון במעצר בתנאי איזוק אלקטרוני בביתו בחורה, כאשר בכל עת יפקח על המשיב אחד מארבעה מפקחים שנמצאו מתאימים על ידי שירות המבחן. עוד הורה בית המשפט על הפקדה בסך של 5,000 ש"ח להבטחת קיום תנאי הפיקוח והאיזוק, וכן הורה שהמשיב והמפקחים יחתמו לצורך זה גם על ערבות בסך 50,000 ש"ח, כל אחד. לטענת העוררת לנוכח המסוכנות הנשקפת מן המשיב וחשש מפני הימלטות מן הדין לא ניתן להשיג את מטרות המעצר אלא על דרך מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו מאחורי סורג ובריח, ומכאן הערר.

2.

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, והסעה שלא כדין בנסיבות מחמירות. על פי המתואר בכתב האישום המשיב הסיע בתשלום ביום 29.10.2018 שוהים בלתי חוקיים, וכאשר נתבקש על ידי שוטר בתחנת דלק לעצור לבדיקה שגרתית, לא עצר והמשיך לנהוג ולסכן אחרים במהלך מרדף אחריו של שוטרים נוספים. בתוך כך, בין היתר, חצה צומת באור אדום וכן קו הפרדה רציף תוך סיכון כלי רכב רבים, כולל סיכון ניידות משטרה. גם כאשר נתיב הבריחה של המשיב נחסם לא עצר המשיב לדרישת השוטרים והמשיך לברוח רגלית עד שעלה בידי אחד השוטרים להשיג את המשיב ולעצרו.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בדיון שהתקיים הוסכם על קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, והדיון נדחה לקבלת תסקיר של שירות מבחן. בשני תסקירים שהוגשו בעניינו של המשיב התייחס שירות המבחן למסוכנותו הנלמדת מהתנהגותו וממאפייני אישיותו ומשכך לא בא בהמלצה לשחררו לחלופת מעצר. בדיון שהתקיים בעקבות התסקירים כאמור נעתר בית המשפט לבקשת באת-כוח המשיב והורה לשירות המבחן לבדוק אפשרות של מעצר המשיב באיזוק אלקטרוני. אפשרות זו אמנם נבדקה על ידי שירות המבחן שבתסקיר מיום 26.12.2018, ולאחר בחינת ארבעה מפקחים שהוצעו לפקח על המשיב בתנאי איזוק אלקטרוני בביתו שבחורה, המליץ להעביר את המשיב ממעצר מאחורי סורג ובריח למעצר באיזוק במקום הפיקוח המוצע. בהחלטה שהיא נושא הערר קיבל בית המשפט המחוזי את המלצת שירות המבחן. בתוך כך נתן בית המשפט דעתו לכך שהאמירות בתסקירים ביחס למאפייניו של המשיב אינן חיוביות, וכן נתן דעתו להרשעות קודמות של המשיב ובעיקר להרשעה משנת 2004 אף היא בגין עבירה של סיכון חיי אדם שבגינה נדון המשיב למאסר בן 20 חודשים בזמנו. עם זאת נתן בית המשפט גם דעתו לנסיבות חייו הקשות של המשיב כפי שניתן להן ביטוי בהחלטה ולהמלצת שירות המבחן.

3.

בדיון שלפניי הדגישה באת-כוח העוררת את נהיגתו הפראית של המשיב כפי שניתן לה ביטוי בכתב האישום, והיעדר המורא מרשויות האכיפה. אלה לדבריה מעידים על מסוכנותו כפי שצוין גם בתסקירי שירות המבחן, ואף מעלים חשש להימלטותו מן הדין. באת-כוח המשיב מצידה ביקשה שלא לשנות מן ההחלטה נושא הערר. כפי שעולה מדבריה, היא אינה מקילה ראש במעשים שמיוחסים למשיב בכתב האישום; עם זאת, לגישתה, יש במעצר באיזוק אלקטרוני ובפיקוח המפקחים שהוצעו כדי לאיין את המסוכנות של המשיב; אף את החשש להימלטותו מן הדין.

לאחר שחזרתי ועיינתי בכתובים והוספתי ושמעתי את טיעוני באי כוח הצדדים, לא ראיתי לשנות מהחלטת בית המשפט המחוזי, למעט בשניים אלה: בכל עת יפקחו על העורר שניים מן המפקחים המוצעים שנקבעו, וההפקדה תעמוד על סך 25,000 ש"ח

ולא כפי שנקבע. אכן כתב האישום הוא חמור; אין חולק כאמור כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית, ומשכך קיימת גם עילת מעצר של מסוכנות וחשש להימלטות מן הדין. ואולם סבורתני כי הגם שחלופת מעצר, וכמוה מעצר באיזוק אלקטרוני תחת מעצר מאחורי סורג ובריח, לעולם אינם נותנים אלא מענה יחסי למסוכנות ולחששות הקיימים כאמור – הרי שלנוכח המלצת שירות המבחן ומשהוצעו ארבעה מפקחים שנמצאו ראויים לפקח על המשיב, בצירוף הערבויות וכאשר מתווסף לכך איזוק אלקטרוני, דומה כי יש בכך משום מענה הולם. כפי שהבנתי מבאי כוח הצדדים טרם ניתנה חוות דעת של מנהלת האיזוק האלקטרוני, וכאשר זו תינתן היא תובא לפני בית המשפט המחוזי לצורך מתן החלטה משלימה. כל עוד לא ייקבע אחרת, יוותר המשיב במעצר עד תום ההליכים.