בש"פ 9274/20 שרון סלע נ. מדינת ישראל

1.

לפניי ערר לפי סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996, על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז–לוד (השופט ח' טרסי ) מיום 17.12.2020, לעצור את העורר עד לתום ההליכים נגדו.

2.

נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א) ו-(ג) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג – 1973.

כעולה מהאמור בכתב האישום, ביום 12.10.2020 החזיק העורר בביתו סמים מסוכנים מסוג קוקאין במשקל 556.43 גרם נטו, וסמים מסוכנים מסוג קנבוס במשקל של 20.14 גרם נטו (להלן: הסמים ). הסמים, כך נטען, הוחזקו בבית העורר במספר שקיות נפרדות במדפיו העליונים של ארון בחדר השינה בביתו חבויים בין הבגדים; בתוך כיס של מעיל התלוי בארון; ועל חלקה העליון של הספה בסלון.

עוד צוין בכתב האישום, כי העורר החזיק בביתו משקל אלקטרוני, וכי שווים של הסמים שנתפסו מוערך בכ-185,031 ש"ח.

3.

בד בבד עם כתב האישום, הוגשה בקשה למעצר העורר עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו.

4.

בהחלטתו של בית המשפט קמא נכתב כי לא היתה מחלוקת בדבר קיומן של ראיות לכאורה או בדבר קיומה של עילת מעצר בעניינו של העורר, וכי עובר למתן ההחלטה הוכנו בעניינו שני תסקירי מעצר, על מנת לבחון חלופת מעצר אפשרית.

בתסקיר מיום 30.11.2020 לא הומלץ על שחרור העורר לחלופת מעצר או על המשך מעצרו בפיקוח אלקטרוני, וזאת משצוין בהערכת שירות המבחן כי בעניינו של העורר קיים סיכון "להמשך התנהלות שולית ופורצת גבולות". כך גם החלופה שהוצעה בפיקוח בני משפחתו – נבדקה ונשללה.

בית המשפט קמא, בניגוד לעמדת המשיבה, החליט להורות על הכנת תסקיר משלים בעניינו של העורר, על מנת לבחון את האפשרות "לנסות ולתקן את הרושם שנוצר על פיו רב הנסתר בעניינו על הגלוי".

בתסקיר המשלים העדכני נכתב כי לא חל שינוי בעמדותיו של העורר סביב נסיבות מעצרו, וכי הוא נמנע מלהתייחס באופן ענייני למיוחס לו או להעמיק במורכבות מצבו. בנסיבות אלה שב שירות המבחן והמליץ שלא להורות על חלופת מעצר או על מעצרו בפיקוח אלקטרוני.

בנסיבות אלו, נקבע כי לא קיימת חלופה אשר יש בכוחה להפיג את מסוכנותו של העורר, ומשכך הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו מאחורי סורג ובריח עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו.

5.

בא-כוח העורר, בנימוקיו בכתב ובטיעוניו בעל-פה, הדגיש את העובדה כי העורר נעדר עבר פלילי, וכי שגה בית המשפט קמא משאימץ את האמור בתסקיר שירות המבחן, אשר שלל חלופת מעצר אפשרית, לשיטתו, אך בשל גרסת העורר לפניו.

6.

מנגד, באת-כוח המשיבה הפנתה לכמות סם הקוקאין שנמצא בבית העורר, וטענה כי בית המשפט קמא נתן הזדמנות לעורר בעצם הפנייתו לשירות המבחן לצורך הכנת תסקירים בעניינו, ואולם שני התסקירים הם שליליים, ומהם עולה כי נשקפת רמת סיכון ניכרת ממנו.

7.

בית המשפט קמא בחן במשנה זהירות את עניינו של העורר בטרם מתן ההחלטה על מעצרו עד לתום ההליכים נגדו. הראיה לכך היא שלמרות שתסקיר המעצר הראשוני לא בא בהמלצה על חלופת מעצר, שב בית המשפט והורה לשירות המבחן להכין תסקיר משלים עדכני על מנת לשוב ולבחון האם ניתן להורות על חלופת מעצר בעניינו.

אין חולק כי עבירות הסמים המיוחסות לעורר מקימות חזקת מסוכנות סטטוטורית. כך בפרט, כאשר בענייננו מדובר בסם מסוג קוקאין בכמות גבוהה, אשר כאמור, היתה מונחת בבית העורר במספר מקומות בהחבא, ובמספר שקיות נפרדות.

שבתי ועיינתי בתסקירים שהוכנו בעניינו של העורר, ולא מצאתי כי בנסיבות המקרה שבפנינו יש ממש בטיעוני בא-כוחו. כפי שציינתי לעיל, בית המשפט בחן בזהירות רבה את עניינו של העורר והחליט להורות על הארכת מעצרו עד לתום ההליכים נגדו, ולא מצאתי להתערב בהחלטה זו.

אשר על כן, הערר נדחה.